נכסי ההרוגים לפני המלחמה
עב
וכל הרוגי מלחמה אשר לא השאירו בנים ובנות, אין לקרוביהם בנכסיהם
כלום, ויוקחו כולם לשם הקיסר וימכרו לכל המרבה במחירם.
ונוכל להבין את השערוריה הכללית ואת כל מהומת העם בעת ההיא,
ובפרט אשר כידוע הנה בלא כסף ובלא מחיר לא עשו שרי רומא משפט ואף כי אצל בני ישראל אשר כל אוכליו לא יאשמו. ועל כן גם אלה אשר לא היו בכלל פקודת חקיסר, אך אחרי עמל רב ושוחד בחיק יכלו להשיג נכסיהם.
והננו רואים כי גם בעת ההיא אשר כבר אמרו כל דקטיל לקטלוהו, ועל כן כאשר נגזלו מאיש יהודי שדותיו על ידי חמסנים פרטים לא גמר ומקני ואמר "השתא לשקול למחר תבענא ליה בדינא.״
אבל כמה רחוק הי' ה"למחר" הזה וכמה יראה ופחד סבלו גם אז, נראה מדברי משנתנו "מהרוגי מלחמה ואילך יש בה סיקריקון כיצד לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל, מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון מקחו קיים.״
ומזה עצמו נובל להבין את גזל המשפט אצל שרי רומא אשר שרר במדינה גם אחרי אשר שקטה הארץ וגם אחרי אשר על רציחה והריגה דנו משפט מות.
ולבד כל זה גזרו אז כדברי יאזעפוס שם VII, 6, 6 כי לא תבנה עיר חדשה בארץ יהודה וכו׳ וכי כל היהודים בכל ממשלת רומא יתחייבו מעתה לתת להקאפיטאל ברומא מס גולגולת שני אדרכמונים בכל שנה ושנה כמו שנתנו עד עתה להמקדש בירושלים."
וכל הדברים האלה דכאו אותם עד לעפר ואם יאזעפוס יאמר שני דרכמונים ידענו ממקום אחר כי המסים החדשים האלה כולם יחד עלו לבני ישראל לחמשה עשר שקלים.
ובמכילתא שמות י״ט א׳ באו דברי רבן יוחנן בן זכאי:
"ואומר תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך ועבדת את אויביך כבר הי' רבן יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה ראה ריבה אחת מלקטת שעורים וכו׳ לא רציתם להשתעבד לשמים הרי אתם משועבדים לפני אויבים לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגולת הרי אתם שוקלים חמשה עשר שקלים במלכות אויביכם לא רציתם לתקן הדרכים והרחובות לעולי רגליס הרי אתם מתקנין את הבורגנין לעולי כרמי מלכים.״
אשר מזה גם נודע כי גם השתעבדו עם בני ישראל לעבוד להם עבודת חנם, והן גם ענין דברי הירושלמי בגיטין שם "והיו הולכין ומשתעבדין בהן״.
וכאשר נצרף יחד את כל גזרותיו של אספסינוס אשר כבר נתבארו לנו הן:
א) כי צוה לחרוש את ההיכל להודיע לכל ישראל כי אפסה תקותם.
ב) רדפו את רבן גמליאל והי' גם עת אשר רצו להמיתו, וזה הי' בעת ההיא עצמה כאשר חרשו ההיכל (עי' דברינו בפרק כ׳).
ג) כל נכסי הרוגי מלחמה מכל אלה אשר נהרגו ומתו גם בניהם ובנותיהם, נלקחו עבור הקיסר אף כי היו להם קרובים יורשים. ועל ידי זה באו אז כל נכסי היהודים תחת יד שרי רומא עד כי יבורר זכותם, אשר בלי כסף ומחיר לא הי' אפשר כי יהי' הברור הזה.
ד) לא הניחו להם לבנות עיר חדשה ולקומם הריסותם.
