עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/149

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪140‬‬

‫הימים אחר החרבן, והגזרות‬


ויארכו שם הדברים אצל יאזעפוס מהמון דברים רבים, ומעשים מלכידת המבצר והריגת היהודים, ואחר זה לחם גם עם המסתתרים ביערות ויהרוג גם אותם.

ועל זה יאמר רב אסי שגם אז עדיין לא דנו דין סיקריקון "הלכך קמייתא ומציעתא כיון דקטלי אגב אונסיה גמר ומקני".

ואחרי כל הדברים האלה אשר ארכו ימים רבים ונתבטל גם כל צל של מרד, אז הושיבו הרומיים את חוקי הארץ למקומם גם בנוגע לבני ישראל, ואז הותחל הזמן אשר כדברי רב אסי רשמו ונקראו בשם "בתרייתא כל דקטיל לקטלוהו".

ואחרי אשר שבו הסדרים למקומם, ולא יראו עוד מסיקריקון כי יהרגם ולא נתרצו להחליט בידו אז תקנו לדון דין סיקריקון "בתרייתא כל דקטיל לקטלוהו אמרי האידנא לישקול למחר תבענא ליה לדינא".

ובתוך הזמן הזה באה גם פקודת הקיסר כמו שהם דברי יאזעפוס ‪VII, 6, 6‬‬:

"בימים ההם (אחרי כבישת המבצרים) שלח אספסינוס את פקודתו לבאססוס ולליבעריוס מאקסימוס אשר הי׳ אז הנציב פקודה בכתב מיוחד למכור את כל ארץ יהודה וכו' וכי כל שדות העבודה יקח הקיסר לעצמו" וכו'‪.

ועל כן באמת הנה בשעה זו עצמה שהתחילו לדון דין סיקריקון, והקונה מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל, הוציאו מתוך התקנה הזאת נכסי הרוגי מלחמה, אשר כבר באה לפני זה פקודת הקיסר על זה, ואשר נמכרו על יד על יד על ידי שרי המדינה, "משום ישוב המדינה".

ונפלא הדבר עד כמה יתאימו הדברים ועד כמה הם מבררים את עצמם.

כי כפי מה שהבינו הדברים עד היום הרי לשונו של רב אסי בלתי מובן כלל.

כי אם "הרוגי מלחמה" הם שני הזמנים הראשונים של רב אסי, אם כן איך בא "אמר רב אסי שלשה גזרות גזרו קמייתא וכו׳ מציעתא וכו׳ בתרייתא כל דקטיל לקטלוהו".

וזה פלא איך יש כאן שלשה גזרות והלא בתרייתא היא להיפך תשועה גדולה מאד כל דקטיל איש יהודי יהרג" דמה ענין גזרה לכאן.

ומאז ואילך באמת גם לא יראו מאומה "אמרי האידנא לישקול למחר תבענא ליה בדינא",

ואיך יאמר "שלש גזרות גזרו".

והוא דבר פלא איך לא הרגישו בזה.

אבל לפי המבואר הדברים פשוטים ומובנים.

כי בעת ההיא עצמה ששקטה הארץ ושבו הסדרים למקומם ואמרו כבר כל דקטיל ליקטלוהו בעת ההיא עצמה באו רדיפות משונות בפקודת הקיסר לקחת את כל נכסי הרוגי מלחמה מידי הקרובים ועל ידי זה באו אז כל נכסי המדינה תחת ידי שרי רומא לבררם וכל הארץ נבוכה, ותהי לחרדה.

ועל כן בצדק בא בספרי זכרונותיהם "שלש גזרות גזרו"(סז).

וכשהתחילו לדון דיני סיקריקון כאשר שקטה הארץ, הוציאו מתוך זה נכסי הרוגי מלחמה אשר נמכרו אז על יד על יד על ידי ממוני הקיסר.



הערה (סז): ועל פי כל זה יש לקיים גם כל הגירסא כמו שהיא ״דאמר רב אסי" לפי שדברי רב אסי "שלש גזרות גזרו" כוללים גם דבר נכסי הרוגי מלחמה, אף שדבריו בפירושו לא ילכו על הרוגי מלחמה.