עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/147

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪138‬‬

‫הימים אחר החרבן, והגזרות


ודברי רב אסי הנם לפרש דין סיקריקון שבמשנתנו ולאמר שהותחל בהזמן ‬‫השלישי אשר יקרא אותה "בתרייתא".

הראשונה כללו בלשון קצר "כל דלא קטיל לקטלוהו",

וכוונו בזה לזמן הפקודה הראשונה אחרי אשר נלכדה ירושלים להמית את כל איש אשר יתראה שם לפני הרומיים אנשי המלחמה כל אשר יוצא ממחבואו, וכל הזמן אשר הוליכו רבבות שבוים להאבק עם חיות טורפות בשחוק שעשועים, אשר כל זה נמשך כן משך זמן, כתשעה חדשים אחר החרבן כי ירושלים עיר הקדש נלכדה ונחרבה בחדש אב והרדיפות הנוראות ההם נמשכו עד אשר עברו כל ימי החרף עד אשר שב טיטוס לרומא והוחג חג הנצחון.

ויאזעפוס במלחמת היהודים ‪ VI 9, 2‬בדברו מהמעשים אחרי המלחמה יאמר:

"אחרי אשר צבא הלוחמים כבר נלאו להרוג ולהמית, ואחרי אשר (כבר חשבו כי לא נשאר איש מאנשי ירושלים) נראו בכל זה אנשים יוצאים מחוריהם אז פקד טיטוס להרוג רק (!) את החמושים בנשק והמראים התנגדות (!) ולקהת שבי את יתר העם אבל אנשי הצבא לא שמעיו לקולו וימיתו גם זקנים וחלשים, ולהיפך הנערים גבורי כח הניסו אותם אל הר הבית ויסגרו, אותם בעזרת הנשים, ויפקיד טיטוס עליהם וכו׳ את פראנטא אוהבו והוא המית הרבה מהם וישאיר רק את היותר יפים למען שים אותם במסע פאר בעיר רומא וכו׳ והרוב מהנשארים שלח להערים ושם במחנה שעשועים או נפלו בחרב, (איש בחרב רעהו) או הומתו בהלחמם עם חיות‪-‬טורפות, ואלה אשר לא הגיעו עוד לשבע עשרה שנה נמכרו ממכרת עבד. במשך הזמן אשר ארכו ימי הבקור אצל הפקיד פראנטא מתו ברעב אחד עשר אלף איש."

ואין ספק אשר כל ההמון הגדול הזה לא היו אנשים אשר רק נראו בירושלים כאשר יתחיל יאזעפוס דבריו לסמא עיני הקוראים,

כי אם ‫המון גדול אשר נסחבו מכל עבר ופנה בכל המקומות הקרובים והרחוקים אשר היתה שם אז רגל חיל הרומיים, וכל אשר נפל בידם הי׳ לאכול.

ושם ‪VII, 2, 1‬ יאמר:

"בתוך זה נסע טיטוס מקיסרין ויסע לצעזארעא פהיליפעי אשר ישב שם ימים רבים ויערוך שם שחוק שעשועים ושם (ביחוד) הומתו רבים מאד‬ מהשבוים בהלחמם עם חיות טורפות או בהלחמם יחד.״

‫ושם ‪VII, 3, 1‬ יאמר:

"בהיות טיטוס שם (עוד הפעם בקיסרין) חגג את יום הולדת דאמיטיאן אחיו ויצו עוד הפעם להמית הרבה מהשבוים, יותר משני אלפים וחמש מאות הומתו, מהם בהלחמם איש עם רעהו ומהם בהלחמם עם חיות טורפות ומהם גם אשר נשרפו חיים בראש הומיות, ובכל זה הי׳ הדבר בעיני הרומיים כאלו לא נתמלאה עוד מדת הדין ויהי בעיניהם כאלו לא נענשו היהודים עוד די חטאתם. ויסע טיטוס משם לביירוט ויתעכב גם שם ימים רבים ויחוג שם את יום הולדת אביו וכו׳ וגם שם הומתו בשחוק שעשועים רבים משבויי יהודה."

וזה הי׳ כבר החדש החמישי אחר החרבן.

ואחר זה שם ‪VII, 5, 1‬ יאמר: