הגזרות בימי אספסינוס
סס סיקריקון ביהודה במה דברים אמורים בהרוגי מלחמה לפני המלחמה אבל הרוגים שנהרגו מן המלחמה ואילך יש בהן משום סיקריקון."
והדבר פשוט שנשמט בירושלמי "בשעת המלחמה״ וציל "בהרוגים שנהרגו לפני המלחמה ובשעת המלחמה" כמו שהוא בתוספתא שהן דברי הירושלמי.
וכמו שהוא גם לשון המשנה "בהרוגי מלחמה" הכולל שעת המלחמה בודאי.
והוא מוכח גם מדברי הירושלמי עצמו שיאמר "במה דברים אמורים וכו' אבל הרוגים שנהרגו מן המלחמה ואילך״ וכו' ומבואר שלפני זה איירי גם בשעת המלחמה.
וכן בא שם ט״ס בהלשון "והיתה הארץ חלוטה בידי סיקריקון״ וצ״ל רק "והיתה הארץ חלוטה״ שהרי הדברים הולכים על הרוגי מלחמה(סה).
וכל הדברים מבארים את עצמן כי דברי הירושלמי יבארו גם הם הרישא כדין הרוגי מלחמה. ומפרשי זה כמו בתוספתא דזה שלא דנו בהם דין סיקריקון היינו מתקנה ולא מדינא.
"נמנעו מליקח והיתה הארץ חלוטה בידי סיקריקין התקינו שלא יהיו סיקריקון ביהודה."
והדברים גם מוכיחין על עצמם שידובר במעשה הממשלה, כי גם אם לא נשים לב לההקדמה מן "מסורת בידם״ (עי׳ בהערה ס״ג) הנה יוכיח על זה גם הלשון "והיו הולכין ומשתעבדין בהן ונוטלין שדותיהם".
ואחר הרישא בא דבר סיקריקון במשנה ובתוספתא ובירושלמי.
ועל זה באו בבבלי דברי רב אסי לאמר מתי הותחל אחר המלחמה דין סיקריקון, ונבאר הדברים בהיותם גם לבד ענינם לעצמם גם פרק בדברי הימים האיומים ההם אחר החרבן,
אשר כללו זה בספרי זכרונותיהם בבבל בדברים קצרים ואיומים מאד.
פרק ל"ז.
המעשים אחר החרבן.
בהזמן הראשון אחר החרבן בתוך זמן קצר של יותר משתי שנים היו שם שלשה מצבים שונים, כולם נוראים מאד, אבל אין פרצופיהם דומים זה לזה.
ובבבל אשר כתבו בהסידרא ואחר זה בהמתיבתא ושמרו שם זכרונות דברי ימי ישראל תארו שם גם את זה בדברים קצרים ואיומים מאד היורדים ונוקבים, וכפי אשר שננו זה בקצרה מסר לנו רב אסי:
"אמר רב אסי שלש גזרות גזרו קמייתא כל דלא קטיל לקטלוהו מציעתא כל דקטיל לייתי ארבע זוזי בתרייתא כל דקט־ל לקטלוהו.״ וכל שלשה הזמנים האלה היו כולם אחר המלחמה.
הערה (סה): ואמנם כי זה אין צריך למחוק לפי שסיקריקון כבר נעשה אצלם לשם מלאכותי לכל הדברים האלה כמו שבא בלשון המשנה "לא היו סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה״ שהכונה כדמפרש בגמ׳ שלא דנו בה דין סיקריקון.״
