הגזרות בימי אספסינוס
סו וזה הוא את אשר נמצא בעת ההיא דבר כזה בין רבן גמליאל ואחותו אימא שלום אשת ר׳ אליעזר במס׳ שבת דף קט"ז.
והמאמר כמו שהוא סתום וחתום ורק על פי כל הדברים האלה יגלה שם כל תעלומה ולשון הגמ׳:
"אימא שלום דביתהו דר׳ אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי הוה ההוא פילוסופא בשבבותיה דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא בעו לאחוכי ביה אעיילה ליה שרגא דדהבא ואזול לקמיה אמרה ליה בעינא דניפלגי לי בנכסי דבי נשי אמר להו פלוגו אמר ליה כתיב לן במקום ברא ברתא לא תירות אמר ליה מיומא דגליתון מארעכון (מיום שחרבה ירושלים) איתנטלית אורייתא דמשה ואיתיהיבת אורייתא אחריתי וכתיב ביה ברא וברתא כחדא ירתון למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא אמר להו שפילית לסיפא דספרא וכתוב ביה אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי ולא לאוספי על אורייתא דמשה אתיתי וכתיב ביה במקום ברא ברתא לא תירות אמרה ליה נהור נהורך בשרגא אמר ליה רבן גמליאל אתא חמרא ובטש לשרגא.־
והנה באו הדברים בסגנון של אגדה אבל ענינם זה הוא:
זה ודאי כי רבן גמליאל ואחותו אימא שלום דביתהו דר׳ אליעזר לא רצו להוציא משפטם ודינם בנוגע להם על ידי שוחד, ועל כן באמת נתפרש זה "בעו לאחוכי עליה".
אבל גם להיפך לא יכול להיות ספק כי רק סגנון דבריהם עמו הי׳ לאחוכי אבל לא מעשיהם.
והאם יעלה על הדעת כי אימא שלום אשת ר׳ אליעזר נתנה לאיש נכרי שרגא דדהבא רק כדי לעשות איזה צחוק. וגם חמרא לובא הי׳ מחירו גדול בימים ההם, וכי גם רבן גמליאל לא הי׳ ענינו לעסוק בענינים כאלה.
אבל כן הדבר כי עיקר מעשיהם הי׳ באמת הכרח גמור, והננו רואים כי הי׳ להרומי הזה כח על נכסיהם ועל ירושת אביהם והננו רואים גם זאת כי הרומי הזה הי׳ איש מלומד (פילוסופא) וישב שם לדון ולשפוט בכח המלכות,
שאך זה ענין הדברים "דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא" והיינו שהי׳ לו כח לדון על פי המלכות.
וראינו גם זאת כי חלוקת הנכסים שלהם היו תלוים בו "אמרה ליה בעינא דנפלוגי לי בנכסי דבי נשי",
ובבוא פקודת הקיסר, ועל כל אחד הי׳ לברר זכותו, הנה אצל שרי רומא הי׳ הבירור היותר טוב על ידע בצע כסף.
ובהיותו מתנהג לפילוסוף ומתראה כאיש בלתי מקבל שוחד, הי׳ להם גם להערים בנתנם לו, ויתנו לו את השוחד בתור מתנה שרגא דדהבא וחמרא לובא.
ובהביאה היא ראשונה מתנתה, אף כי לא בקשה דבר, ולא שאלה לתת לה בחלק הבנים כי אם המגיע לה כדין, "בנכסי דבי נשי״, לקחה מתנתה את כל לבבו, ופקד עליהם "אמר להו פלוגו".
ואלו לא הביא לו גם רבן גמליאל חמרא לובא הי׳ עושה לו עוד צרות(סב)
הערה (סב): ונראים הדברים ומבוארים כי הפילוסוף הזה הי׳ מהידועים.
והן דבריו ״שפילית לסיפא דספרא וכתוב ביה אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי ולא לאוספי
