עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/14

‫המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט‬

‫ג‬

‬‬ ‫ולא לבד שלא היו כל אלה מפלגת אוהבי השלום, כי אם שכל המלחמה‬ באה ונהיתה רק על ידם‪.‬‬

‫המה הביאו את חורבן העם ימים רבים לפני המלחמה, עד כי כבר עמדו‬ ‫בני ישראל על עברי פי פחת‪. ‬‬ ‫וכאשר קם כל העם נגדם לעצור בעד הרעה, לכלא את רוחם אשר‬ ‫כקטב ישוד, ולהשתדל להביא סדרים בארץ, סדרים אשר אי אפשר לכל עם‬ ‫לחיות בלעדם‪,‬‬ ‫אז הרימו הם קול זוועות "בהרומיים אתם מורדים״, וכדברים האלה דברו‬ ‫נם באזני הרומיים, למען יעברו בארץ בחרב ובדם, וישימו את בני ישראל הדום‬ ‫לרגלי האבירים‪.‬‬ ‫ ובכל אשר שנה יאזעפוס את כל דבריו בנוגע ללפני ימי המלחמה ותוך‬ ימי המלחמה למען הגן על עצמו ועל אוהביו.‬

‫נשארו בכל זה בתוך דבריו מקומות הרבה אשר שכח שם לשום על‬ ‫פניו מסוה, וכי גם היה בטוח אשר הקורא לא יצרף הדברים יחד, כמו שבאמת‬ ‫נלכדו עד היום גם כל החוקרים הכתבנים‪.‬‬

‫והכהנים הגדולים וראשי משפחת הורדוס, אשר בדברו מהמלחמה עצמה‬ ‫נזהר יאזעפוס בכל כבודם ויקרא להם גם "הגדולים והנכבדים״ ויטעה את הקוראים‬ ‫לחשוב כי מגמת פניהם היתה טובתם של ישראל‪.‬‬

‫עד כי על ידי זה טעו חוקרים מגנבי דברים כהחכם גרעץ לאמר: ‫״בראש מפלגת השלום עמד אגריפא ובני משפחתו ההורדסים קאסטבאר‬ ‫שאול ואנטיפם ואחריהם היוצאים ממשפחת הכהנים הגדולים" וכו׳‪.‬‬

‫בא עליהם בדברי יאזעפוס מהימים האחרונים לפני המלחמה אלטטי׳‬ ‫‪ XX, 9, 4‬לאמר‪:‬‬

"‬בעת ההיא הוריד אגריפא את יהושע בן דומנאי ממשמרת כהן גדול‬ ‫ויושב את יהושע בן גמליאל, ושני אלה לחמו יחד, כל אחד מהם אסף סביבו‬ ‫אנשי שחץ אשר לחמו להם. יותר מכולם עשה זה חנן (או חנני׳) כי על ידי‬ ‫עשרו היה מחנהו גדול יתר מאד. כמו כן היה גם לקאסטבאר ושאול לכל אחד‬ ‫מהם מחנה של אנשים רעים וחטאים אשר עשו חפצם. שני אלה מוצאם‬ ‫ממשפחת המלוכה ומפני שהיו קרובי אגריפא (השני) עמדו במדרגה גבוהה הרבה‬ ‫מאד אבל עטו גאה וגאון ויהיו בעלי זרוע (‪ (gewalttatig‬ומוכנים להתנפל על‬ ‫החלש מהם, לגזול ולחמוס. מהעת ההיא לא יצאה ירושלים מן‬ ‫המצר וכל הדברים והמעשים הלכו אל חרבנה."

‫ואך בדברי ימי ישראל אשר נכתבו בקולמוס מהופכת היה אפשר‬ ‫לטעות ולצייר את אלה לדורשי טובת עמם המתונים מפלגת אוהבי השלום. ‬‬ ‫ויאזעפוס יאמר בדברים ברורים על מעשיהם של אלה וחבר הכהנים‬ ‫הגדולים עמהם:‬

‫״מהעת ההיא לא יצאה ירושלים מן המצר וכל הדברים והמעשים הלכו‬ ‫אל חרבנה".‬‬

‫והיינו שהלכו אל חרבנה בלא כל מלחמה עם הרומיים, כי אם על ידי‬ ‫מעשי כל האבירים האלה וחבריהם‪.‬‬ ‬‬