הגזרות בימי אספסינוס
סח
ואין כל זה כי אם דקדוקי תהו, כן הדבר כי דברי יאזעפוס קצרים וסתומים אבל אין בהם כל סתירה.
הקיסר החליט לקחת הקרקעות לעצמו כלשונו של יאזעפוס "כי כל השדות יקח הקיסר לעצמו",
אבל בודאי שכל הבא לקנות ולשלם בכסף מלא ימכרו לו.
ואך לזה לקחם הקיסר למען אשר ימכרו אחר זה וכסף מקנתם יפול לאוצר המיוחד של הקיסר.
ומאהבת הכסף של הקיסר הזה די להזכיר דברי דיא קאסיוס 66, 14 אשר יספר שם:
"כי אחדים מהסאנאטארען הציעו לפני אספסינוס להקים לו עמוד פאר ולהוציא על זה רבע מיליאן דינרים, ויפשוט אספסינום את ידו ויאמר להם "לא כן הכסף תנו על ידי, וההדום להעמוד פאר תהי ידי".
וגם מאמזען טעה לחשוב כי הכונה אשר הקיסר לקח את שדות ארץ יהודה כולה ועל כן נם יאמר שם:
"עם לקיחת הקרקעות מידי בעליהם יתאים גם את אשר נראה כי בתור חסד ניתן לאחדים מבעלי הקרקעות קרקע במקום אחר, יאזעפוס Vita 16 (צ"ל 76).
אבל טעה בדברים פשוטים, שהרי דברי יאזעפוס בספרו Vitaשם, הם את אשר הי׳ מיד אחר המלחמה, ודבר פקודת אספסינוס הי׳ זמן רב אחר זה.
ודברי יאזעפוס בספרו Vitaשם הם:
"אחרי המלחמה ראה טיטוס ומצא כי אדמתי במחוז ירושלים לא יוצלח לפני כי רצה להושיב שם את צבא המצור, ויתן לי חבל ארץ בהעמק וכאשר רצה לשוב לרומא לקח גם אותי עמו" וכו׳.
מבואר ומפורש כי דבר חבל הארץ אשר נתן ליאזעפוס הי׳ מיד אחרי כבישת ירושלים כמו שהם כל דברי יאזעפוס שם, לא לבד טרם אשר שב טיטוס לרומא כי אם גם טרם אשר עזב את מקום המערכה סביב לירושלים.
לעומת זה הי' דבר פקודת אספסינוס בנוגע לקרקעות המדינה זמן רב אחרי אשר כבר שב טיטוס לרומא.
ושירער ח"א עמוד 640כתב זה גם אחרי כבישת מצודת מאסאדא אשר ירשום לאפריל שנת 73.
וזה טעות מבואר כי מצודת מאסאדא נלכדה על ידי פלאוויס סילווא אחרי מות באססוס כמו שמפורש אצל יאזעפוס שם VII, 8, 1ופקודת אספסינוס מפורש אצל יאזעפוס VII, 6, 6שנשלחה לבאססוס.
אבל זה ודאי כי היתה זמן רב אחרי שוב טיטוס לרומא, כי גם כל ביאת באססוס לארץ יהודה היתה כבר אחרי שוב טיטוס לרומא כמו שהם דברי יאזעפוס שם VII, 6, 1 וימים רבים היו עד אשר אסף את החיל, ועד אשר שם מצור על מצודת מכוור, וגם ימי הפצור ארכו הרבה(סא).
וגם גרעץ שם טעה וכתב דבר פקודת אספסינוס מיד אחר המלחמה לפני אשר עזב טיטוס את המערכה אצל ירושלים.
הערה (סא): בכרך הקרוב בדברינו על כל פרטי המלחמה יבוארו כל סדרי זמנים האלה.
