128
הגזרות בימי אספסינוס.
החרבן היו לאכול וטרף לשני כל אויב ומתנקם, אחרי אשר שקטה הארץ כמעט מהתלאות הנוראות,
אז הותחל שבט הנוגש בתואר של חוקיט מעיקים, גזרות קשות ורדיפות, וכל יד עמל בארחות של פקידות הקיסר.
ובדברי יאזעפוס נמצא עוד בימי אספסינוס גזל משפט, אשר גם זה הי׳ עוד בחיי רבן יוחנן בן זכאי.
ובמלחמת היהודים VII, 6, 6אחרי אריכות דבריו בדבר כבישת המבצרים האחרונים בארץ יהודה אשר כל זה נמשך איזה שנים אחרי החרבן, יאמר יאזעפוס שם:
"בעת ההיא שלח וועטפסינוס לבאססוס ולליבעריוס מאקסימוס המושל בארץ יהודה מכתב פקודה למכור את כל ארצות היהודים, וכי לא ירצה כי תבנה שם עיר חדשה, וכי כל שדות העבודה יקח הקיסר לעצמו, ורק לשמונה מאות אנשי הצבא אשר גמרו את זמן עבודתם ינתן ארץ לשבת בפלך עמאוס הרחוקה שלשים סטאדיען מירושלים, וכי כל היהודים בכל ממשלת רומא מחויבים מעתה לתת מס גלגולת בכל שנה שני דרכמונים להקאפיטאל כמו שנתנו עד עתה להמקדש בירושלים, ככה הי׳ המצב המדוכא של היהודים אז.־
ויאזעפוס בכל היות לשונו ארוך מאד בדברו על הגוים ועל הממלכות, ועל כל מעשי הרומיים וממשלת הארץ בכלל, הנה בבואו לדבר על הנוגע לבני ישראל, ולחייהם הפרטים ביחוד שם תקצר ידו וישים לו סתר פנים.
וגם במסרו דבר כללי כזה בנוגע לכל ארץ יהודה, לכל חיי העם בארצם, וכל דבר המעשים אשר עשה אז אספסינוס עם היהודים, סגר דבריו בחותם צר.
אף כי המקום הזה לבדו הנהו כל דבריו בנוגע להיהודים אחר החרבן וכל מצבם אז, עד כי הוא עצמו הרגיש בזה ויסיים דבריו אלה במאמרו "ככה הי׳ המצב המדוכא של היהודים אז" בכל זה סתם דבריו.
ובשורה אחת יאמר "כי פקד למכור ארצות היהודים״ מבלי לבאר לא תוכן דבר הפקודה ולא ענינה.
ועל כן לא ידעו החוקרים האחרונים כולם מה לעשות בדבריו אלה.
והחכם גרעץ בח"ג עמוד 544יאמר "אספסיאנוס הוציא פקודה כי כל ארץ יהודה תהי׳ כולה שלו, ופקד על שרי רומא למכור אותה קרעים קרעים לכל המרבה במחירה״.
ולא התבונן גרעץ שזה דבר שאי אפשר, כי דבר כזה הי׳ נשאר זכרונו במשנה ובגמ׳, בהיות בזה נפקא מינה לדברים הרבה.
ולפנינו יבואר מדברים מפורשים שלא הי׳ שם כזאת.
והפראפעסאר מאמזען בחלק Vמספרו עמוד 539בהערה יאמר כי בהכרח יש טעות סופר בדברי יאזעפוס אלה שהרי דבריו אלה סותרים זה את זה, כי יאמר "כל השדות יקח הקיסר לעצמו" ולפני זה יאמר כי "צוה למכור את כל ארץ יהודה.״
ושירער הלק א' עמוד 640הערה 141ישיב על דבריו ויאמר "כי אך אז יהי׳ סתירה בדברי יאזעפוס אם נפרש את המלה d n o d o a ih nשהכונה למכור אבל אפשר לפרש גם על שכירות קרקע, ועל כן אין כאן סתירה".
