ב
המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט דם וכו׳ בראש מפלגת השלום עמד אגריפא (השני) ובני משפחתו ההורדסים קאסטבאר שאול ואנטיפס, ואחריהם היוצאים ממשפחת הכהנים הגדולים וכו׳.״
אבל האם יכול להיות כל ספק כי דבר העם ודבר כל חכמי התורה אחת הי׳ בכל העת ההיא, והאם יכול להיות ספק כי ראשי סגולת העם ורבן יוחנן בן זכאי בראשם עמדו רק לימין העם, ורק חפץ אחד מלא את לבב כולם.
והננו רואים כי אצילי בני ישראל תלמידי רבן יוחנן בן זכאי כנקדימון בן גוריון, בן ציצית הכסת, וכלבא שבוע, ראשוני ראשי ישראל בעת ההיא חזקו את ידי אנשי המלחמה בראשית התגלע הריב ובא בגיטין שם ד' נ״ו:
"שדריה (נירון קיסר) עילוייהו לאספסינוס קיסר (פי' אשר היה אחר זה לקיסר) אתא וכו׳ הוו בהו הנהו תלתא עתירי, נקדימון בן גוריון ,כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת וכו׳, חד אמר להו (להעם ואנשי המלחמה) אנא זיינא להו בחיטי ושערי וחד אמר להו בדחמרא בדמלחא ומשחא וחד אמר להו ברציבי."
והדבר מפורש עליהם כי היו מהסרים למשמעתו של רבן יוחנן בן זכאי, והיו גם תלמידיו ובא עליהם באבות דר' נתן פרק ו׳:
"שמע עליו הורקנוס (אביו של ר׳ אליעזר) שהי׳ לומד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי אמר אלך לירושלים וכו׳, אמרו אותו היום היה רבן יוחנן בן זכאי יושב ודורש בירושלים וכל גדולי ישראל יושבין לפניו וכו' הי׳ (הורקנוס) מדלג ועולה עד שהגיע אצל בן ציצית הכסת ואצל נקדימן בן גורין ואצל כלבא שבוע הי׳ יושב ביניהן ומרתת וכו׳."
והנה היו מראשי היושבים לפני רבן יוחנן בן זכאי ובכל זה אנו רואים שגם הם היו באותה עצה ויכינו את דבר המלחמה ויחזקו את ידי העם למלחמה, ואין ספק שלא עשו כן ננד דעת רבם ראש הדור ואביהם של ישראל.
והננו רואים גם בדברי יאזעפוס כי הוכנו צרכי אוכל נפש בירושלים לרוב מאד, וזה עצמו יעיד כי הדבר נעשה בחשבון ודעת, וכי ידי ראשי העם ומנהיגיו הדואגים לעמם היו בכל זה.
ובמלחמת היהודים V, 1, 4בספרו מעשי בני בריוני בשרפם בירושלים כל אוצרות אוכל נפש יאמר גם הוא:
"כל אוסמי אוכל נפש, אשר היו יכולים להספיק אוכל לשנים רבות לכל אנשי העיר, נשרפו כמעט כולם ועל ידי זה גברו עליהם הרומיים אחרי זה כי מתו ברעב, וזה לא היה אפשר כלל להיות אם לא עשו הרעה הגדולה הזאת לעצמם." ואחרי שזה ודאי, כי ההכנה הגדולה מכל צרכי אוכל נפש לשנים רבות היה נגד הפץ אגריפא ההורדסים וחבר הכהנים הגדולים, אשר היתה ידם לגמרי עם הרומיים, ונזהרו לבלי ימשיכו עליהם הרומיים אפי׳ צל של חשד, וכמו שנראה עוד לפנינו.
הנה הדבר מבואר כי נעשה זה על ידי ראשי חכמי התורה וסגולת העם, אשר דאגו בראש לשלום עמם.