106
הממונים שהיו במקדש
והנה לנו מפורש אחד בימי החשמונאים גם בלא דברי הגמ׳ במנחות ד׳ ס"ד שם בנוגע לפתחיה.
הארכנו לבאר כל הדברים האלה, כי גדלה מאד זכרון קדש זה אצל ראשי חכמי התורה עד כי קבעו זה לדורות עולם בהמשנה ככל דבר הקדש והמקדש.
פרק כ״ו
מירושלים ליבנה. ועלינו לשום לב במקום הזה לדברי החוקרים האחרונים אשר לא הי׳ עינם ולבם כי אם לבית מלחמתם, ומצרותיהם של ישראל בחרבן ירושלים והמקדש והלכם ליבנה מצאו החוקרים ההם מקום להתגלות לבם והפיכת פני הדברים.
ובתוך נאד הדמעות של ראשי זקני ישראל על חרבן המקדש ראו הם שובע שמחות.
ויאמר לנו החכם גרעץ בח"ד עמוד 13: "כאשר באה השמועה כי נפלה ירושלים ונשרף המקדש קרעו רבן יוחנן בן זכאי ותלמיריו את בגדיהם וכו' אבל הרב לא הי׳ כמתיאש כהתלמידים כי הוא הכיר אשר היהדות איננה קשורה בהמקדש והמזבח למען הכחד מן הארץ יחד עמהם, הוא נחם את תלמידיו על אבדן מקום הכפרה בדברים הללו כי גמילות חסדים היא תחת הקרבנות כאמור כי חסד חפצתי ולא זבח ההשקפה החפשית הזאת על טיב הקרבנות נתנה לו להכיר הכרה ברורה כי לכל לראש נחוץ להקים מקום כללי חדש תחת המקדש וכו׳ ובזה עצמו את אשר לקח רבן יוחנן בן זכאי את הסנהדרין מבית המקדש ויעבירם ליבנה בזה עצמו העביר את כל היהדות בכללה מכל עבודת הקרבנות וישחרר אותה מזה ויעמידה לעצמה. המעשה הזה לא קבלה כל התנגדות מאיזה צד ממי שיהי׳ ויבנה היתה מעתה את אשר היתה ירושלים לפניה ותחליף אותה לכל פרטי פרטיה."
והנה העמיד פנים לפני הקורא כאלו בזמן אשר ירושלים ישבה על מלאות, חרב לא עבר בארץ, וכל העם שוקט ובוטח, המקדש בבנינו וכל רום תפארתו, כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם, בתוך שלות השקט זאת עזבו רבן יוחנן בן זכאי וחביריו את המקדש ואת ירושלים, ויהפכו עורף להקרבנות וימאסו במקדש ד׳ ולא חפצו להיות נתלים עוד בהמקדש, ויעבירו את הסנהדרין ליבנה ובזה עצמו העבירו את כל היהדות בכללה מכל עבודת הקרבנות וכל דבר המקדש וישחררו אותה מזה.
ומה אפשר לאמר להבלי תעתועים כאלה, ומה אפשר לאמר לדברים כאלה בדברי הימים כי הרשו להם להפוך כל הדברים ולעשות צחוק מר מכל אסונם של ישראל למען לבוא אל המטרה הגבוהה להכחיש את עצמנו.
והאם לא ידעו גרעץ וחבריו כי כל זה הי׳ בשעה שהמקדש נחרב וירושלים נהפכה לגלי עיים.
והאם לא ידעו גרעץ וחבריו כי המה באו ליבנה כדברי רבן יוחנן בן זכאי לאבא סיקרא "חזי לי תקנתא לדידי דאיפוק אפשר דהוה הצלה פורתא" למצוא
