הממונים שהיו במקדש
נב
וכן הדבר לשני הלשונות שבירושלמי, בין ללשון ראשון "כשירי דור ודור בא למנות עליהן", היינו שהנמנים הם מן מרדכי אשר בכתבי הקדש עד סוף,
וכשירי דור דור הכונה הגדולים והמצויינים שבהם אשר נשארו זכרונם בזכרוני המקדש.
וללשון השני שבירושלמי "מי שהי׳ באותו הדור מנה מה שבדורו" היינו שכשם שמרדכי הי׳ בראשית הימים כן היו גם כל הממונים בני דורו, והבאים אחריהם נקראו על שמם.
וכך פירשו זה המפרשים, ולשונו של הר"ב שם אשר הביא שני הלשונות שבירושלמי:
"אלו הן הממונים, מיהו הנך גברי דחשיב לא בזמן אחד היו אלא החסידים והכשירים שבכל דור ודור הוא מונה ורבותי פירשו על שם שהממונים הראשונים שנתמנו על כך כך הי' שמם לפיכך נקראו הבאים אהריהס על שמם."
והתוס׳ יום טוב, השיג עליו וכתב "אבל מה שכתב הר׳ב דלא בזמן אחד היו שכן לשון הירושלמי וכו׳ וכתב עוד ורבותי פירשו וכו׳ אפשר שנתכון לבעלי התוס׳ במס׳ מנחות וכו׳ ולמד הר"ב לומר כן על כולם, ויש לתמוה שאף שכתב פירוש הירושלמי תפס גם כן פירוש רבותיו ולמה לא תפס גם כן לאידך פירוש דבירושלמי דחד אמר מי שהי׳ באותו דור מנה מה שבדורו, ועוד הסברא הפשוטה היא נוטה כך יותר משני הפירושים האלו דמסתמא המונה מונה אותם שבדורו.״
ובמח״כ לחנם השיג על הר״ב, לפי שבאמת הביא הר״ב שני פירושי הירושלמי, ושני פירושי הר״ב הם שני-פירושי הירושלמי,
רק שהפירוש השני שבירושלמי אין לו פירוש כי אם על פי דברי התוס׳ שמדור הראשון ואילך נקראו על שמם.
ועל כן כלל הר״ב את זה בתוך דברי התוס׳ ועמהם יחד, והן דבריו:
"ורבותי פירשו על שם שהממונים הראשונים (אלה הנזכרים במשנתנו) שנתמנו על כך, כך הי' שמם, לפיכך נקראו הבאים אחריהם על שמם."
והיינו לאמר שהנזכרים במשנתנו הנם בני דור אחד, וזה שנמצא לפנינו איזה מהם בדורות שאחר זה הוא מפני "שנקראו על שמם."
ובמשנה באו הממונים הראשונים (והם) כך הי׳ שמם והם הנם בני דור אחד.
ורק דבר פלא הוא איך לא ראה רבינו התוס׳ יום טוב שזה הוא ענין דברי הר״ב, שהרי זה ודאי שמה שכתב הר״ב "לפיכך נקראו הבאים אחריהם על שמם" אין זה פירוש להממונים שהוזכרו במשנה.
כי אם לבאר את אשר נמצא אחדים גם בדורות הבאים.
ובמשנה באו הממונים הראשוניס כהלשון השני שבירושלמי ואלה היו בני דור אחד.
והדברים פשוטים וברורים.
וסוף דבר זה ודאי שדברי המשנה הוא מן הימים הראשונים ואילך.
והכוונה או מן הימים הראשונים עד סוף "כשירי דור ודור בא למנות עליהן".
או הימים הראשונים לבד "מי שהי׳ באותו דור מנה מה שבדור" ומאז ואילך נקראו על שמם.
