הממונים שהיו במקדש
מט
וכן הבין זה הקרבן עדה וכתב שם "מי שהי' באותו דור כשעלו ישראל מן הגולה מנה אותן שהיו בדורו" וכן פירשו זה מפרשי המשנה ככל אשר נראה לפנינו.
והן דברי המשנה על פתחיה "פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי ולמה נקרא שמו מרדכי שהי' פותח בדברים״ וכו'.
והלשון הזה יורה על עצמו שידובר בזה על מרדכי הידוע, מרדכי שבכתבי הקדש.
וכן הוא באמת מפורש בבבלי מנחות ד׳ ס"ה ובא שם:
"והיינו דתנן פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי וכו' ויודע שבעים לשון כולהו סנהדרין נמי ידעי וכו' אלא דהוה בייל לישני ודריש והיינו דכתיב במרדכי בלשן״ (נחמי' ז׳).
ומבואר שפירשו בפשיטות כי "פתחיה זה מרדכי" האמור במשנתנו הכונה למרדכי שבכתבי הקדש, מרדכי בלשן האמור בנחמיה שם כי אך זה הם דברי המשנה.
ולשונו של רש"י ז״ל במנחות שם "מרדכי שהי׳ בימי אחשורוש".
ובמנחות ס״ד על דברי המשנה "מעשה שבא העומר מגנות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר" בא על זה בגמ׳:
"מעשה שבא וכו' תנו רבנן כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה והי׳ הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלין להן דינרין בקופה ומעלין להן תמידין וכו׳ למחר שלשלו להן דינרין בקופה והעלו להן חזיר וכו' ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין וכו' כי מטא עומר לא הוו ידעי מהיכא אייתא אתא ההוא חרשא וכו' אמר להו מרדכי" וכו'.
והתוס' שם כתבו "אמר להו מרדכי פירוש בקונטרס דהוא מרדכי שהי׳ בימי אחשורוש ותימא הוא לומר שהאריך ימים כל כך ונראה על שם מרדכי הראשון היו נקראים הממונים על שמו לפי שאינם ממנים אלא בקיאים בעלי שכל ומדע"(מז).
והנה הסכימו גם הם שזה ודאי כי מרדכי הראשון המוזכר במשנתנו במס׳ שקלים שם בין הממונים שהיו במקדש היינו מרדכי שבכתבי הקדש, רק שכתבו שעל שמו נקראו אחר זה כל הממונים על הקינין.
ועל כן הנה זה אשר מלא מקומו בימי הורקנוס ואריסטובלוס נקרא גם הוא כן, ועליו הוא שבאו כאן הדברים בגמ׳(מח).
הערה (מז): הרב בעל תפארת ישראל ז"ל פירש גם הוא בפשיטות כהלשון השני בירושלמי שהנם בני דור אחד בתחלת הבית השני וכתב אחר זה ״ועי׳ תוס׳ מנחות ד׳ ס"ד ב׳ ד"ה אמר וי"א דהתנא מנה אותן שהיו בדורו וכו׳ ואת״ל דהמשנה באמת כבר היתה מזמן מרדכי וכו׳ א״כ זה הוא ממש כדברינו הנ"ל שבימי מרדכי היו הראשונים שנתמנו והרי אז נשנית המשנה ומתורץ ג״כ בזה קושית תוס׳ מנחות הנ״ל דתימא שהאריך מרדכי ימים כל כך וליתא דהרי בימיו נשנית המשנה״ אלה דבריו.
והנה כתב על דברי התוס׳ וליתא ובמח״כ טעה בפשט הפשוט של דברי התוס׳.
והי׳ סבור שקושית התוס׳ ״ותימא שהאריך (מרדכי) ימים כל כך" הכוונה עד הימים שנשנית המשנה, והוא טעות פשוט כי קושית התוס׳ היא ״ותימא שהאריך מרדכי ימים כל כך״ עד ימי הורקנוס ואריסטובלוס אשר על זה בא בגמ׳ ששאלו את מרדכי.
הערה (מז): ודברי הגמ׳ ״והיינו דתנן״ הוא לפי שהממונים על זה בדורות שאחריו גם עליהם
