94
פעולת זקני הדור אחר החרבן
והוא גם ענין הדברים במס׳ שקלים פרק א׳ משנה ד׳:
"אמר ר׳ יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן כל מנחת כהן כליל תהי׳ לא תאכל הואיל והעומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היאך נאכלים."
ודברי ר' יהודה מעדות בן בוכרי ביבנה ודברי רבן יוחנן בן זכאי על זה הם בנוגע לדברי המשנה שלפני זה ששם נאמר:
"בעשרים וחמשה (באדר) ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים וכו׳ ואין ממשכנין את הכהנים״ וכו׳. ובסדרם שם את הדברים מה שהי׳ נהוג ובא בימי הבית שלא היו ממשכנין את הכהנים אז נולד הספק בבות הוועד אם זה שלא משכנו את הכהנים הוא מפני שהכהנים פטורים, או שגם הם חייבין ובכל זה לא משכנו אותם.
וככל דבר עדות בכל מקום אשר באה להכרעת הספק בבית הוועד(מה) כן בא גם בזה עדות בן בוכרי ודברי רבן יוחנן בן זכאי נגד דבריו.
ועל כן בהכריעם כדברי רבן יוחנן בן זכאי סידרו "ואין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום" כלומר אבל מעיקר הדין חייבין גם הם.
ואך על פי זה גם נבין את אשר נשתנה בזה כל לשון המשנה.
כי בדברי בן בוכרי בא "כל כהן ששוקל אינו חוטא" ובדברי רבן יוחנן בן זכאי בא "לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא".
ולשונם הי׳ צריך להיות "העיד בן בוכרי ביבנה שהכהנים פטורים מלשקול ואם בא לשקול שוקל רבן יוחנן כן זכאי אומר חייבין״.
אבל כן הדבר כי דבריהם באו על חקירת הוועד בחקרם אז בכל הדברים האלה לסדרם לדורות עולם.
ותהי חקירתם דבר שני הצדדים, המה ידעו כי את הכהנים לא משכנו, ולהיפך הי׳ בכל זח הרבה כהנים ששקלו שקליהם וקבלו מהם.
ועל כן היתה אז חקירתם להבין מעשי הדברים משני הצדדים, אם הם חייבין אם כן יקשה מדוע לא משכנו את הכהנים הבלתי משלמים(מו),
ולהיפך אם הם פטורים איך קבלו שקלי הכהנים המשלמים, שהרי אם כן קרבן צבור קרב משל יחיד.
ועל כן היתה באמת עדותו של בן בוכרי על הצד הזה,
שכן הדבר שהכהנים פטורים ובכל זה "כל כהן ששוקל אינו חוטא" לפי שאין כאן קרבן צבור קרב משל יחיד לפי שהוא מוסרו לצבור, אף שאין זה בתור חוב של מחצית השקל.
ועל כן ישיב רבן יוחנן בן זכאי על דבריו גם הוא בלשון הזח עצמו:
הערה (מה): ויבואר מתוך כל דברינו "בימי יבנה״ בגוגע למס׳ עדיות.
הערה (מו): דברי רבותינו בעלי התוס׳ במנחות ד׳ כ׳׳א אשר צרפו לזה גם את הלוים תמוהים מאד והרמב״ן ז"ל בנמוקי החומש פרשת כי תשא כתב בפשיטות שלא כדברי התוס׳ ויאמר שם:
״וכן נראה לי כי שלש תרומות שרמז כאן האחת לקרבנות הצבור איננה על ידי המנין האמור בחומש הפקודים כדברי הרב כי שם נאמר אך את מטה לוי לא תפקוד והשקלים של קרבנות לוים הייבים בהם לדברי הכל (אפי' לבן בוכרי) וכדברי חכמים אף הכהנים, וכן הלכה כמו שמפורש במס׳ שקלים.״
ויבואר לפנינו בדברינו על הדרשות בכלל.
