פעולת זקני הדור אחר החרבן
מז
פרק ו׳ משנה א׳ "החלו עולים במעלות האולם מי שזכו וכו׳ היו מקדימין לפניהם וכו׳ מי שזכה בקטרת הי׳ נוטל את הבזך וכו׳ לא הי׳ המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר".
פרק ז׳ משנה ב׳ ״במקדש היו אומרים את וכו׳ בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר הי' עולה בכבש וכו׳ וכך היו מושיטין לו שאר כל וכו׳ זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלקינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן. השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים" וכו׳.
והנה עברנו משער לשער את כל המסכת אשר הם הסכימו כי היא נסדרה ראשונה בין הדברים הנוגעים למעשה העבודה והמקדש ובנינו והיא עצמה תעיד לנו יותר ממאה עדים שנכתבה אחר החרבן.
ודבר אין לכל זה עם דבר כל סידור ״יסוד המשנה" כולה אשר נסדר מאנשי כנסת הגדולה.
פרק כ״ד. אמנם להיפך גם זה ודאי שנסדרו כל המסכתות האלה מיד אחר החרבן.
והדבר גם אין צריך ראיה כלל, לפי שאך זה הי׳ חסר ביסוד המשנה, מפני שכל ימי הבית לא הי׳ מקום לזה ככל דרכי יסוד המשנה כמו שנתבאר.
עכשיו שנחרב הבית הי׳ זה חובת ראשי חכמי ישראל ״כי לא תשכח מפי זרעו."
והנה הדבר גם מפורש בגמ׳ על מס׳ יומא ומדות (ומזה גם מס' תמיד) כי נסדרו על ידי זקני הדור אחר החרבן ר׳ שמעון איש המצפה ור׳ אליעזר בן יעקב.
וכן הוא גם בנוגע לסידור מעשי פרה בפרק גדול מיוחד לעצמו במם׳ פרה פרק ג׳ ובא הסגנון הזה עצמו כמו במס׳ יומא:
שבעת ימים קודם לשרפת הפרה מפרישין כהן גדול השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ובית אבן היתה נקראת ומזין עליו וכו׳ חצרות היו בירושלים בנויות וכו׳ מביאין נשים וכו׳ ובפתח העזרה הי׳ מתוקן קלל של חטאת וכו׳ לא היו עושין לא חטאת על גבי וכו' וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה וכו׳ וזקני ישראל היו מקדימין ברגליהם להר המשחה ובית הטבילה הי׳ שם ומטמאין היו וכו' ועצים היו וכו׳ אחד ניתן בחיל ואחד ניתן בהר המשחה ואחד הי׳ מתחלק לכל המשמרות."
ובאו שם כבר במשנה א׳ דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים:
״ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר על הכהן השורף את הפרה מזין כל שבעת הימים ועל של יום הכפורים לא היו מזין עליו אלא בשלישי ושביעי בלבד."
ומבוארים לפנינו(מד) שני הצדדים יחד, מצד אחד הננו יודעים שהי׳ כל הסידור הזה אחר החרבן, ככל ענין סגנון הדברים כולם וכמו שבכר נתבאר.
ומצד השני ידענו שהי׳ זה מיד אחר החרבן בימו ראשי זקני דור העבר כמו שהוא ר׳ חנינא סגן הכהנים, וגם הוא יאמר בלשונו "ועל של יום הכפורים לא היו מזין" וכו׳.
הערה (מד): ודברי ר׳ יוסי אשר באו שם אין ספק שקבל זה מרבותיו שגם אביו וגם ר׳ יוחנן בן נורי רבו חיו גם בימי הבית וחם חלקו על דברי חמשנה שנסדרה גם הייא אחר החרבן.
