עמוד:Chotam Tocnit.pdf/54

הדף הזה עבר הגהה


עיקר באורם נשען על הכלל הזה, ובמקום שיהי דרוש להזכיר עוד כללים מיתר הספרים אזכירם בקצרה בפנים ובהערות לבלי לבלבל סדר דברי.

ו) והנה בדרך הלימוד הזה יש כמו מדרגות ושליבות, כי יש לילך בהם ממדרגה למדרגה, מהשגה להשגה, מידיעה לידיעה, ומבאור סוגיא האחת לביאור סוגיא השניה המתאחדת ומסתבכת עם הסוגיא ההיא. וגם בהמקומות אשר בתחילת העיון נראה שיש סתירה לזה מאיזה סוגיא, יש לידע כי אחרי העיון בעמוק יראה כי משם יתחזקו עוד הדברים, כי מגדרי האמת הוא שיסכימו כל החלקים זה על זה. ולאמת כל זאת, לא אחדל גם פה בהדוגמאות המעטות, להציג אחרי כל בירור של איזה סוגיא תוצאות הדברים בסוגיות אחרות, וגם יראו מזה כולם כי הדרך הזה אינו חותם בעד דרכי הפלפול האמיתים. והנה נחזור בקצאה דדרכי הבאור האלה מתפשטים על כלל תורה שבעל פה, ובפרט יש לחלקם על ששה חלקים ראשים, והוא כפי החלקים הראשים שיש לחלק גם עצם כלליות של תורה שבעל פה ויחוסה לתורה שבכתב. והם ארבעה בהלכה ושנים באגדה, היינו: א) מופשטות [בהלכה]. ב) מחוברות [בהלכה]. ג) חיפוש ובקור בכל חלקי מושגי המשפט בכל משפט ומשפט, כי גם במשפט אשר מושגיו מתעצמים רק בו, יש לחפש אולי ימצא מושג אחר שיש להפשיטו ולעשותו למושג כולל, אז על פי הכלל הזה יש לעשות כן. ד) כלליות דרכי הסוגיות. ה) מופשטות באגדה. ו) מחוברות (באגדה).

ואתן פה ציור ודוגמא מכל חלק וחלק.

פרק שני
דוגמא מהלכות המופשטות.

א) בריש ב"ק: "תולדה דקרן מאי היא, נגיפה נשיכה רביצה בעיטה וכו'; תולדה דשן מאי היא, נתחככה בכותל להנאתה וכו'; תולדה דרגל מאי היא, הזיקה בגופה דרך הלוכה וכו'." כל הרואה בעיניים פקוחות יראה, כי התולדות שנולדו מהאבות הן על ברכי למוד זו נולדו. וכמו בקרן ותולדותיו הנ"ל, הנה המשפט הכתוב בתורה הוא דאם נגחה בקרן חייב, ואם נשפוט על הקרן כפי תמונתו החיצונית יהיה משפט פרטי, דאין באפשר להוציא ממנו עוד חיובים דאם נגחה בקרן הלא הוי כמשפט הפרטי הכתוב, ואם הזיקה באבר אחר אין לידע חיובו בשו"א, כי איך יש ללמוד חיוב באבר אחד מקרן, דאם נימא דיחס החיוב של קרן דבוק בעצמות תמונת הקרן, אם כן אבר אחר אשר מצד תמונתו החיצונית אין לו שום שיווי ודמיון אל הקרן אין ללמוד ממנו כלל, ובאמת הלא ראינו כי עשו קרן למשפט כלי והכניסו תחתיו עוד פרטים, נגיפה נשיכה וכו'. אמנם הוא מצד יסוד הנ"ל, כי עפ"י שידעו בקבלה נאמנה על פי דרכי המדות, כי יחס של כל דבר הוא המושג הפנימי, על כן הפשיטו מקרן תמונתו החיצונית והעמידוהו על מושגו