עמוד:Chotam Tocnit.pdf/25

הדף הזה עבר הגהה

‫ גדול מקורות האומה ורוב גלגולי מכותיה; ועי"ז היה בידי לברר וללבן השנוים הרבים‬


    נתבאר לנו אמיתת דברינו, כי רפיון מצב הרבנים הוא סבה גדולה לירידת האומה במצבה המוסרי. כי בעת אשר אויבי האמונה ירדפוה באף וחמה ומזוינים עם כלי מלחמה שנונים ולא יחסר להם דבר - אין לאוהביה ולמחזיקיה במה ללחום גם מלחמת מגן להגן עליה. כי גם אלה אשר מצד עצמם עצרו כוח לעמוד בקשרי המלחמה, הנה רוע מצבם סגר עליהם הדרך, ומנהיגי האומה יחתמו להם בעד כוכבי אורם. וכל מי שיודע מצב היהדות וראשיה ורבניה היראים בימינו אלה, יראה אמתת דברינו. ואם איפוא כן, מדוע תפזרו עוד מלח על פצעי לב הרבנים? הרב אשר מעודו נתגדל על ברכי התורה והאמונה ויודע איך להוקיר כל סעיף וסעיף מסעיפי הדת, באשר מסר נפשו עליה ועוד היום יחיה חיי צער וגם חייו אלה תלויים לו מנגד, בעוד שבכשרונותיו ורוב יגיעו היה גם הוא יכול לחיות חיי תענוג, להתענג על נועם מחמדי תבל, ורק בעבור שהתורה חביבה עליו ובאמונתו יחיה הנהו מסתפק לחיות גם בדרכה של תורה פת במלח וכו' - רב כזה, הלא תשתפך עליו נפשו בראותו איזה עניין קלקול והשחתה בעירו, אבל בפנותו כה וכה יתחיל להרגיש כובד כבליו אשר על ידיו ורגליו, מבלי יכול לזוז ממקומו, ויחשוב א"ע כהאסיר אשר ברזל באה נפשו. ולהוות נפשו עוד יטפלו עליו אשמת העם! אין זה כי אם רוע לב!
    ואם יש להתאונן ולהתלונן על איזה יחידים מבני עמנו ולגולל עליהם אשמת הדור, לא בין הרבנים כ"א בין הגבירים והשועים נמצאם. הם, רק הם הסבם האמתית של ירידת האומה פלאים. כי בכלל נחשבים הם כנקודה המרכזית אשר כל קוי האומה נמשכים אליה. ויש לזה שלשה טעמים:
    א) כמו בכל איש פרטי יפעלו החושים עליו יותר מהשכל והבינה, ויסור למשמעתם הרבה יותר מכדי אשר ישמע לקול השכל - כן הוא בכלל האנשים כי ימשכו וינהו אחרי האנשים שהחושים יחושו אולי יהנו מהם יותר מאשר ינהרו אחרי אנשי לבב אנשי מדע ובינה, אשר עפ"י משפט השכל והבינה יש להם להתקרב אליהם. וע"כ העשירים הם מרכז האומה ואחריהם כל אדם ימשוך.
    ב) אם נשים לב להתבונן בתהלוכות בני אדם, נראה כי הקצינות והעשירות היא הרעיון הממלא חדרי לב כל איש, וכל אחד ישים מעינו אך בו. שם גביר וקצין יקר בעיניהם מאד, והאושר וההצלחה האמתית בעולם היא לדעתם רק להתעשר או להיקרא בשם עשיר. וגלל כן יתאמץ כל אחד להעריך כל מעשיו ותנועותיו בערך מעשי העשיר והקצין. הפזור העצום על כל המותרות, על היכלי עונג. על מלבושי כבוד ואבני חן; הפיזור הנורא אשר יתר לב איש יתר ממקומו בנשאו שמו על שפתיו, וכל איש אוהב עמו באהבה טהורה יחרד וירגז בזכרו השמות שעשה‬