הדף הזה עבר הגהה
ג) רפיון החזקת לומדי תורה; ד) שפלות מצב הרבנות[1]; ה) אי-סדר בלימודים. -
- ^ מדי אזכיר שני הפרטים האחרונים האלה על דל שפתי, תתלקח שלהבת יה בכל מוסדי גויתי ונוע ינוע לבבי בקרבי כנוע עצי יער ביום סער וסופה - ואינני שליט ברוחי לכלוא ולכבוש את רוחי הסומר בקרבי! רבים הם אשר בהטיפם דברים אודות מצב המוסרי שלנו, ישימו הרבנים מטרה לחיציהם, ואנכי מלאתי מילים על זה כלכל לא אוכל לא מצד נגיעתי ונסייתי לזה, באשר רב הרבנים הנני, כי אם מצד ידיעתי הרחבה והעמוקה בזה. כי זה כשש עשרה שנה אשר הנני נושא משא העם הקדוש הזה עלי, וכפי טבעי לתקן ולעשות משמר וסדר, הן בעניינים הנוגעים לתקנת העיר והן בענייני חיזוק הדת, למדתי הרבה מפי הניסיון. ובכל משך הזמן הזה נתתי ליבי להתבונן על פעילת הרבנים גם בשארי קהילות, לראות אם בידם לפעול כהצעקתה הבאה עליהם. וכיד הניסיון הטובה עלי, אוכל לאמר: כי כל אלה הדוברים עתק על הרבנים בזה, שגו ברואה. מצב הרבנות הוא אם כל הפרעות והקלקולים, והרבנים מה הם כי ילינו עליהם? כל עוד אשר הרבנות תהיה במצבה ההווה, אשר בחירת הרב תהיה ביד אנשי העיר; כל עוד אשר קצב שכירות הרב יהיה תלוי ביד אנשי העיר ומנהיגיה; כל עוד אשר הרב יהיה בעיני הממשלה כרב מסתתר - אין לקוות ולבקש מהרב מאומה! כל עניין תיקון, הן בענייני העיר והן בענייני הדת, לא ימלט שלא יהיה למורת רוח איזה מאנשי העיר, ועל פי רוב הוא עוד למורת רוח אלופיה ומנהיגיה, כי הלא מראשית התיקונים הוא לעשות גם בזה משמר וסדר נכון. ומי לא יודה כי אז סכנה גדולה מרחפת על ראש הרב. עד מהרה יפסקו צינורות פרנסתו ויסתמו מעיני שכירותו, אחרי כי רק בידם הוא הרב שאינו מיוסד על פי חוקי הממשלה, גם יסוד מחיתו אינו מיסודות נאמנים, שיהיו גלויים לעיני השמש, כי באין רב גלוי איך יהיה יסוד גלויי. וכאשר ינוד הקנה במים, כן ינוד כל הבניין העומד על יסוד רעוע, ורוח קל של שפתי איש כסיל ובער יערערהו עד היסוד. ואם הרב מרוב שלמותו בתורה ויראה הגיע למדה זו, לסכן נפשו ומחייתו במקום שיש חילול השם, אמנם ב"ב אשד הם כאחד האדם מה יאמרו בעת שיכרת אוכל מפיהם, ואז אין קצה למצוקות וצרות הרב מבית ומבחוץ. צאו נא וראו בעיר פלונית ותוכחו לדעת צדקת דברי. בעת אשר פלוני רצה לפרוץ פרצה גדולה בחומת הדת, ופלוני הרב המסובל בתורה ובמצוות לא עצר כוח עוד לשאת זאת בדממה, התחיל לדבר על לב הפורץ שיסור מדרכו ובדברים רכים משמן בירר לו כי פרצה גלויה בענייני הדת נחשבה גם לחטא כללי כי יחטא גם עד כלל האומה, כי הדת היא הנקודה היחידית המאחדת כלל האומה בימי גלותה ופזרונה הנורא, באשר אין לה שום נקודה מרכזית אחרת שהתאחדה ותחברה, וכל מי שפורץ בדת איזה דבר לעיני השמש הוא חוטא לה'
