זכרון העניינים הרבים .וזהו כוונת אמרם ז"ל (מכות כ"ג ע"ב כ"ד ע"א): "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה וכו'. בא דוד והעמידן על אחת עשרה, בא ישעיהו והעמידן על ו' וכו'" - הכוונה ,בראותם שהדורות מתמוטטין ויכבד עליהם זכרונם בפרטיות, השתדלו להגדירן בכללים וכפרטים. ואמרו (עירובין נ"ד ע"ב) "אין תורה נקנית אלא בסימנים." הרצון, בכללים שיסמנו ויגדרו גדרי העניינים המסומנים, ואופן התכללות הפרטים בקרבם [וביארתי שם כל המשך המאמרים על דרך כוונה זו]. ועיין שבת (ק"ד ע"ב). ובאבות דרבי נתן (סוף פרק כ"ג): "הלומד תורה בזקנותו דןמה לרופא וכו' אף כך דברי תורה יהיו מצוינים לך זה מזה, ויהיו מצוינים לך זה בצד זה שנאמר: "קשרם על אצבעותיך וכו'". והרצון, שישתדל לידע הכללים והגדרים, למען יבין איך שיתחברו מושגים שונים זה לזה, ואיך שיתרפדו זה מזה. ובבראשית רבה (פרשה ט"ז): "אמר רבי אבהו טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות". והמליצה בזה המאמר[1] הוא כי כמו שהזהב כולל כמה מטבעות קטנות ומרוויח על ידי זה אשר תחת לטלטל ולשמור כמה מטבעות יוצא עתה בטלטול ושמירת זהוב אחד, כי כל הפרוטות הן בכלל הזהב - כן הוא בעניין לימוד התורה, אם ישמור זכרון הכללים יהיו הפרטים שמורים מאליהם, וזהו מה שדרשו שם עוד: "וזהב הארץ ההיא טוב - מלמד שאין תורה כתורת א"י", דהם עשו כללים כללים כידוע דרכי הירושלמי בזה[2]. ואמרו בויקרא רבה (פרשה כ"א) "לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות. שאם ירתק[3] - יפתחו לו, אם לתלמוד לתלמוד, אם להגדה להגדה". כי בהיות שהמשניות הן היסודות העיקריים והכללים הראשיים של חלקי התלמוד, והם של חלקי התלמוד למשניות הן כיחס טבעות השלשלת זו לזו, ע"כ גם אם
- ^ בפתיחתי לביאורי על מדרש רבה ביארתי כי כל דברי המדרש הפשט הוא כמו הציור של הציור: תכלית הציור הוא שיושג מזה המצויר כן הוא הפשט הוא הציור, ויש בכל מאמר כוונה פנימית אשר הוא כמצוייר ויש תמיד לראות שיחדרש שידרש? באופן שיהיו שניהם אמיתיים ומוסככמים עם המציאות. והחילותי לבאר המדרש רבה על דרך זה, וחלקתיו לג' חלקים: (א) ביאור המילות. (ב) ביאור הציור. (ג) ביאור המצוייר. ה' יזכני להשלימו ולהוציאו לאור.
- ^ בירושלמי פסחים ריש פרק אלו דברים: "ר' זעירא בשם ר"א: כל תורה שאין לה בית אינה תורה" .וכוונת המאמר כפי שפירשו הוא דיש להשתדל לבקש דוגמא לההלכה בכדי שלא תשתכח ,והעניין הוא כי כאשר יהיה לזה דוגמא יזכור העניין ע"י הדוגמא והוא ממש כמו מטרת הכללים והפרטים [והר"ר שלמה כהן במאמרו "השקפה על הספרות התלמודית בזמננו" (הלבנון נ' ל"ה שט"ו) הבין כפשוטו דהכוונה של בית אב היא כלל] וגם רוב המדרשים הם אגדות ירו', ובמדרש נראה למדי איך שהגדילו עניין זה.
- ^ עיין שם בהערה - ויקיעורך
