עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/7

‫‪‬‬‫פרשת סוגיא אחת מסוגיות התלמוד לפני הקרואים ובאר תעלומותיה בחכמה ‫רבה, ויוכיח לדעת כי ידו רב לו בחכמת התורה ולו נאוה להיות בן לראש‬ ‫הגולה, וחתן לגאון יעקב. ואחרי כלותו ל‬דרוש לקח כוס בידו וישא קולו ויאמר: "‫אחי בני עמי ידעתי את מך ערכי ולא אעשה בנפשי שקר כי למעני הנער ‫הצעיר לימים באתם הלום לשמוח בשמחתי, לא לי כל הכבוד הזה כי אם ‫לאבי ולביתו ולכבוד בית דוד אבי ואבותי. אוי לנו אחי, לארץ ‫חולל נזר דוד, בית מקדשנו היה לשמה ציון מדבר שממה, ‬ובני ישראל ‫נפוצים ונדחים בארבע כנפות הארץ, ‬נרדפים על צואריהם מחמת המציק, ‫אך עוד לא כלו חסדי ה' ולא תמו חסדיו. ידעתם אחי גם ידעתם את כל ‫הרעות אשר מצאו את עמנו מיום שלחו הרומאים את מקדשנו באש, גם ‫את כל התלאות אשר מצאונו פה בארץ הזאת, על נהרות בבל, עוד ‫זה לפני מאה שנים והמלך קאבאד ובני כת הצענדיק על ימינו, התגוללו ‫עלינו, ונהרות דמי אחינו שטפו ועברו על פני כל הארץ. עוד לא עברו ‫שמונים שנה למיום אשר הוציאו להורג את הנשיא מר זוטרא ואת אבי אביו ‫מר חנינא הגאון, על אשר אמרו לנקום נקמת מר יצחק הגאון. וגם בימיכם זה אך כעשרים שנה קם הארמוץ הרביעי למטה רשע ויהרוג בעמנו הרג ‫לבלי חמלה, ומה עשה לנו המלך המושל כעת כוסדראי השני בעלותו על ‫כסא המלוכה על אשר תמכנו את ידי שר הצבא באהראם אשר אמר למלוך ‫תחת הארמוץ האכזר, אין לנו שנות עשר אשר לא נירא רע ודמי עמנו ‬נשפכים והולכים כמים מעת אל עת". ‬‬ ‫"אולם אנחנו לא נאמר נואש, נשא עין ולבב אל אבינו היושב בשמים ‫ובהתעטף נפשנו עלינו נשפוך שיח: עד מתי ה׳ יחרף צר, עד מתי לא ‫תרחם על עמך, מתי תבוא אלינו ותקים סוכת דוד הנופלת! אחי ובני עמי, ‫מי יתן ובאה העת לחננה כי ישוב ד׳ ונחם, ועל ברכי ילתא הכשרה בנשים ‫בת גאון יעקב ילד יולד לנו, ‬להושיע את בית ישראל ומחלציה יצא משיח צדקנו ובא לציון גואל". ‬אמן כן יהי רצון! ענה כל העם בקול גדול ובמעל ‫כפיהם. אך מרי הגאון בר מר נטה ידיו וידם העם ויאמר: יואיל ה׳ אלהי ‫ישראל ותהי אתה הונא נשיאנו משיח צדקנו, ‬תביאנו אל הר קדשנו ותטענו ‫בנחלתנו ומציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים. –

‬‬==2) הפליט==

בהיכלו הנפלא בעיר בירת מלכות פרס נציבין (קטעסיפאן) ישב ‫המלך כוסדראי (קאסראעס) השני, המלך האדיר הזה ראה רעה רבה בימי חלדו‪ ,‬חליפות ותמורות שונות, ‬נגרש ונטרד מנחלת אבותיו בימי נעוריו, ‫התהלך מגוי אל גוי לבקש לו מנוח, ועתה עומד בגאון הודו על רום ‫מעלת הגדולה והכבוד, ארמנות תפארה והיכלי עונג לו, לכל תקופות‬