ערב ,אמונה חדשה, כבירת כח ,לאור עולם. ממעי תורת ישראל יצאה , וכמעט נשאה ראש נצבה כצר לישראל ,לרעוץ ולרוצץ את צור מחצבתה.
בארצות ערב שכנו יהודים רבים מימי קדם, ומסרת בפיהם כי עוד בימי שאול ודוד יצאו מארץ אבותיהם לגור שמה ,ובהגלות נבוכדנאצר את ישראל מעל אדמתו שרדו פליטיהם ממצרים דרך זועץ לערבות ערב. וכן נודע כי גם בעשות הרומאים משפטים ביהודה, בשלחם אש במקדש אל, ונתנו ארצו לשמה, נמלטו הרבה מבני יהודה לערב ונאחזו שמה.
היהודים אשר אוו להם את ערב למושב התערבו בעמי הארץ וילמדו מעשיהם ומנהגיהם ,שכנו לשבטים ,ישבו באהלים ,נסעו בעדרים אף חיו על חרבם ,כי מלבד אשר שפת בני ערב קרובה לשפת עבר , הנה היו הערבאים בעיני היהודים כקרובי שאר בשר ,בני ישמעאל בן אברהם ,ובני יקטן בן עבר, וכן היו בעיניהם. על כן התרועעו בני שני העמים האלה וישבו כשבת אחים יחד ,ויתרון הכשרם חכמה ,ותורתם אמת עמדה ליהודים לתתם גם לחן ולכבוד בעיני הערבאים ,הרבה משבטיהם התיהדו ,ועל כסא מלכות מדינת הימיאר ישבו מלכי ישראל.
אור תורת ישראל האיר עיני האיש אשר קם לתת צורה חדשה אל כל בני קדם ,ומשד לקחיה ינק מעט דעת והשכל .מחמד אבן עבדאללה משבט בני קרש היה נבער וריק מכל מדע ולמוד, אף לא ידע קרוא ספר, אך בארחו לחברה את היהודים שמע מפיהם דברים אחדים מיסודות אמונת ישראל ,מספורי התורה, והגדות חכמי התלמוד ,תורת האחדות באה כאש יוקדה בלבבו ,וכל נפשו בערה אש שלהבת יה ,ועבודת האלילים הרבים אשר עבדו בני עמו היתה לו לתועבה. כי מספר עריהם היו אלהיהם, ובמקדשם בקאבה אספו אספה שלש מאות פסלי צלמיהם .
רוח קנאה לאלהי אמן החייתהו ,ותמלא את נפשו עז ללמד את עמו דעת אלהים אחד .אך כמעט החל לדבר דבריו במקהלות עם בעיר מכה, בזו לו לעגו לו כל שומעיו אף ארבו לנפשו ,וירא ויברח משם אל מדינה, שם מצא לו אוהבים מקשיבים לקולו .בהיות מחמד מורדף ושפל התרועע את היהודים ובקש קרבתם ,אך כמעט גברה ידו וגדל כבודו שאל מהם כי יבואו בבריתו ויאמינו בו כי הוא נביא אמת לאלהים אחד ,נביא לא קם כמוהו ואחריו לא יהיה עוד.
וכאשר מאנו היהודים לחת לו אזן קשבת נהפך להם לאויב בנפש, ויצא להלחם בהם ובכל אשר פנה הרשיע לטבח, שבטים רבים מהם הכריע המית ואבד בזרוע נטויה ,או גרשם מן הארץ בערום וחסר כל .
זאת תורת התודה אשר הביא מחמד לאמונת ישראל, אשר האירה עיניו ופתחה לבבו ,לא זכר כי מידה לו קרני אור חכמתו ומפריה הנחמדים להשכיל, לקח ושם בספרו הקוראן, וזולתם הלא כל דבריו הבל ורעות רוח.
