"עתה תעגב על אלמנת המלך" קרא שירוהע.
"ארור תהי בוגד רשע!" קרא הארמוץ בשארית כחו ושפעת דם זרמה מפיו ונפשו יצאה בדברו.
שירועה צוה ויוציאו את המת לקברו — .וישלח ויקרא אל שערהין וכבואה עצובת רוח וחכלילת עינים מדמעה, נגש אליה שירועה ויאמר "הרגעי שערהין היפה בנשים, מנעי עיניך מדמעה, כאשר היית גברת אבי תהיה גבירתי — כוסדראי מת —
"ואתה בן נעות המרדות" קראה שערהין" .רצחתו וגם ירשתו"
"לא בצדק תטפול עלי את העון הזה ,היפה במלכות" ענה שירועה. "לא ידי פגעה בכוסדראי .אך הארמוץ בן מוצדו הבקיע אל הבור אשר היה אסור שם ,ונקם נקמת אביו".
"אבל בדברך עשה!
"חלילה לי ,לא צויתיו לא עלתה על לבי ,ואך להפך, כמבשר בא אלי ,ואקום עליו ואהרגהו נפש ,שאי נא עיניך וראי את שלחי המגואל בדם ,בו המתי את מרצח אבי .
"ועתה שערהין גרשי כל שנאה מלבך, פני אלי וחנני אהבה . ראי שערהין זה לי ימים רבים ואני אהבתיך אהבת נפש, פני אלי היום ושמעני, ושבי לימיני על כסא מלכותי.
"מה יש את נפשך שירועה? כי אהיה לך לאשה אחרי היותי אשת אביך ? —
"הלא ידעת שערהין כי מטעם דתי פרס ומדי יוכל הבן המולך אחרי אביו לקחת את נשיו לו לנשים— .
"בי שירועה! אל תבקש ממני את הדבר הזה — נוצרית אנכי מבטן ומלידה והדבר הזה תועבה הוא לי.
"ואת שערהין תמאני לקבל באהבה את החסד הגדול אשר אני אומר לעשות עמך?" שאל שירועה. "הטרם תדעי כי יש לאל ידי לעשות עמך רע?"
"הרגני נא הרוג ואל תאלצני לעשות הנבלה הזאת".
"לא אותך אמית כי אם את בתך דארא"
"הוי אכזרי רע! איך יקחך לבך לשפוך דמי אחותך?
"איך תקשיחי לבך ,אכזריה ,מבתך יחידתך? הפיקי נא לי רצון ואשמור את דארא כאישון בת עיני.
"למען בתי הנני לתת לך שאלתך .אך השבעה לי כי תשים עיניך על דארא לטובה, תנצרה, תגן בעדה כל ימי חייך.
ושירועה לא אחר וישבע לה בשם אלהי אבותיו את השבועה הקדושה החמורה לבני פרס .אז צנחה שערהין להרים את המטפחת אשר נפלה מידה, ותרים גם את השלח, ותדקרהו בלבה "הנני מתה" אמרה שערהין
