איש צעיר לימים יאתה לשפוך דמי סאססאן הקדושים? הלא רוצח מלכך יקראו לך, יקללוך כל בני האדם ואשמת כל ימי חייך.
"נאוה לבן הנרצח להמית את המרצח" אמר הארמוץ , נגש והניף חרבו, וראש כוסדראי התבוסס בדמו.
כה תמו ימי כוסדראי השני ,הגדול והאדיר בכל מלכי פרס מבית סאססאן.
(21.אחרית בית סאססאן
שבע נקמה ,ומלא תקוות טובות, שב הארמוץ אל המלך שירועה להראות לו את חרבו הטבולה בדמי כוסדראי , אך מאשר צוה שירועה כי לא יבוא לפניו איש ונשקו עליו ,הסיר את חרבו מעליו ואחרי כן בא אל המלך ויקרא! כן יאבדו כל אויבי המלך ,כאשר גוע ומת האכזר העריץ הזה.
"ברוך אתה לי הארמוץ" ענה שירועה "כי בידך מלאת אשר אמרת בפיך ,ומעתה ראשון תהיה לי בכל שרי המלוכה כאשר היה אביך, וכל נחלות אביך יושבו לך.
זכור נא ואל תשכח אשר הבטחתני ,לתת לי גם את שעהרין היפה לאשה.
״אותה אל תבקש ממני הארמוץ" ,הלא ידעת כי מדתי פרס ומדי לא תוכל אלמנת מלך אחר היות לאשה כי אם למלך אחר.
"מה לי ולחקי פרס ומדי?" ענה הארמוץ, "האם על מוצא פי החוקים סלותי לך המסלה למכון כסאך?"
לדברים האלה חרה אף שירועה בהארמוץ עד להשחית, אך מצא עז ויתאפק ויאמר" :ספרה נא לי הארמוץ ,איך מת אבי תחת ידיך ומה היו דבריו האחרונים?"
והארמוץ החל לספר לו את כל דבריו את כוסדראי , ומשח בששר המליצה את שבר רוחו ושפלות נפשו ,את אימתו ואת תחנוניו ,ובשמחת נפש יודעת כבודה ,הגיד הארמוץ את דבריו האחרונים אשר דבר אל כוסדראי לאמר :נאוה לבן הנרצח להמית את מרצחו .
לשמע הדברים האלה קרץ שירועה שפתיו בלעגי מעוג, וכשמח באהבת רעהו נגש אל הארמוץ ויאמר :הלא תדע הארמוץ כי כמוך אז כמוני עתה?
"מה ירמזון דבריך ,מלכי?" שאל הארמוץ.
"דברי נכחים למבין" ענה שירועה "אתה רצחת את אבי ונאוה לבן הנרצח להמית את מרצחו".
וכהתימו לדבר ,בתק את הארמוץ בשלח אשר שלף מאזורו. הכהו אל החומש והארמוץ נפל אחורנית.
