ימי תרועת המלך החדש חלפו עברו וחדות העם השמחים לקראת כל תמורה וחליפה שככה .יושבי העיר קטיספון זכרו את מלכם כוסדראי ואת אשר נגזר עליו ויתעצבו אל לבם , נכמרו נחומיהם עליו ,וידעו כי הרבו לפשוע .
הדבר נודע לשירועה ויחרד וירא כי אין טוב לפניו כי אם לשום קץ לחיי אביו ,ולא יהיה לו עוד למכשול ולפוקה, אך אין איש מאנשי סודו אשר הרהיב עז בנפשו לשלוח יד בכוסדראי אשר מלך בגאון תפארת זה ימים רבים. ירא וחרד התהלך שירועה בארמונו, נבהל ונדהם מקול עלה נדף ,מה יעבור עליו אם ינחם העם אל הרעה אשר עשו לאביו ,ומה תהי אחריתו אם ישובו והשיבוהו למלכותו?
בהלך נפשו ובהשתונן כליותיו למצוא נתיבה להרוחתו וישועתו, והנה איש מבקש לראות את פניו , ולדבר עמו בסתר ,האיש הזה הוא הארמוץ בן השר מוצדו אשר המיתו כוסדראי בחרונו בצאתם לצוד ציד , השריד האחד אשר נמלט על נפשו מכל בני בית אביו אשר הוצאו להורג למנוחת כוסדראי ,גחלים תלהט נפשו לעשות נקמה בכוסדראי ולהשיב על ראשו דמי אביו וכל בני משפחתו.
"אם את נפשך אדוני המלך" אמר הארמוץ אל שירועה "כי אכונן כסא מלכותך, תשיב לי את אחוזת נחלות אבי, ואת תור מעלתו וכבודו, אף את שעהרין אשת המלך תתן לי לאשה"
שירועה נבהל לשמוע הדבר הזה מפי הארמוץ ,כי גם נפשו חשקה בשעהרין וכבר אמר בלבבו לקחתה לו לאשה אחרי מות אביו ,ומדתי פרס ומדי אין מעצור לדבר הזה ולא רע בעיני העם .אך חרדתו לנפשו גברה על תאוותו, ויאמר להארמוץ לתת לו כל משאלותיו ,ולא אחר הארמוץ וילך אל הבור אשר המלך אסור שם וחרבו שלופה בידו.
"האם ידעת מי אנכי? שאל הארמוץ את המלך בלעגי מעוג.
"אתה — הנך" ענה המלך וכל עצמותיו רעדו "דוד המלך אתה, ובאת לנקום נקמת דמי צאצאיך מידי".
"תעית בשפטך" ענה הארמוץ ,אני — הנני בן השר מוצדו אשר הרגת באפך לעת הציד ,הוי בוגד עריץ רשע ורע! עתה באתי להשיב בראשך גמול פשעיך הרבים.
וכוסדראי כרע נפל וישא ידיו האסורות בזיקים ויבך ויתחנן לאמר: חוסה חמול נא עלי הארמוץ שא לפשעי אך הפעם ,לבי אומר לי, כי ינחם העם על הרעה אשר עשו עמדי ,יזכרו ישובו ישיבוני למלכותי או אז אגדיל כבודך ועשרך והיית השני במלוכה.
"אין רחמים לך רוצח אכזרי ,מות תמות !
"האם נאוה לך לשלוח יד במלכך?" הוסיף כוסדראי להתחנן. אם לך
