"היהודים" ענה הפאטריארך "המה עמדו לישע כוסדראי מלך פרס בהבקיעו בעיר הקדושה ,והרבו להרע ולהשחית בנוצרים יותר מן הפרסיים. תשעים אלף נוצרים הרגו לפי חרב , את בתי תפלותינו הרסו וכלי הקדש שברו חללו ,את הקלאסטרים שלחו באש ואת הפרושים והפרושות המיתו, ועתה מושל צדיק לך נאוה לנקום נקמתנו ,ולשלם על יתר לעושי עול". הקיסר פנה אל היהודים העומדים לפניו ויאמר " :בנימין! אמנם כן נתנו יד אל הפרסיים, אתה ואחיך בני עמך לעת אשר כבשו את ארץ ישראל ?
"אכן כבר נודע לך הדבר אדוני ומלכי" ענה בנימין.
"ומדוע איפוא עשיתם כזאת" ?
"אמרנו כי יהיו הפרסיים סתר עלינו מצר ומציק" ענה בנימן, "ממשלת רומא הכבידה אכפה עלינו עד להשחית, מאז באו מלכיה במסרת ברית הנוצרית נהפכו לנו לאויבים ,ונצבו כצרים להדיח עלינו כל רעה בגלל אמונתנו, הכהנים והפרושים חפשו עולות לנו, והמושלים רדו על ידיהם למרר את חיינו ולהדאיב את נפשנו כל היום ,מן המצר נשאנו עין מאין יבוא עזרנו, שתנו עצות בנפשנו ,ואמרנו הפרסיים לא הרעו לאחינו מעודם , דבר אין להם עם דתנו ,אולי נמצא מנוחה גם אנחנו בצלם , אף הבטח הבטיח לנו כוסדראי להשיב שבות בית דוד מלכנו ולתת לנו את ארץ אבותינו .אי לזאת ארחנו לחברה עם הפרסיים כבוא גדודיהם בארץ ועמהם המון רב מאחינו יושבי בבל.
"אך מדוע הרגתם תשעים אלף איש נוצרים?" שאל הקיסר "מדוע הרסתם את בתי תפלותינו, מדוע זה הרביתם להרע ולהשחית באין חמלה?
"מלכי ואדוני! ענה בנימין "אל תתן את אזנך להקשיב דברים כאלה. חלילה לעבדיך היהודים לעשות התועבות הגדולות האלה. בעמדנו בקשרי המלחמה ,דרכנו קשתנו, שלפנו חרבנו כמשפטי המלחמה ,אך כמעט הבקעה העיר והפרסיים השיטים והתתרים פשטו לבוז את בתי התפלות לנוצרים ולעשות משפטים ביושבי העיר .פנינו אנחנו , הנשיא הונא אבי העלם הזה שר צבאות היהודים הפרסיים, ואני עבדך ,והעם אשר ברגלינו אל כותל המערבי של בית מקדשנו ,להשתחוות לפני ה׳ אלהינו ולהתפלל— .
"שקר אתה דובר יהודי! קרא מאדעסטוס בקול גדול. "היהודים התעיבו עלילה מאד, הלא קניתם נוצרים מיד שוביהם עובדי האלילים לשחטם כצאן טבחה ,הלא ! —
"האם בעיניך ראית זאת אדוני הפאטריאך?" שאל בנימין. "הנך רואה אדיר במלכים!" קרא הפאטריארך בחמת אף "את עזות
