עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/51

‫ושנינו יחד נשיב את האבנים אל מקומן הראשון, ‬ולא ידע ולא יבין איש‬ ‫איזה דרך נמלטתם".

ובוסתנאי נבהל ומשתאה לשמוע כדברים האלה ויאמר: איך אמלט‬ ‫דארא והמלך יפגע בך עוני, יבקש וימצא כי היתה ידך עמי.

"אל תירא בוסתנאי מאומה" ענתה דארא, "סתום הסוד הזה וכמוס אין‬ ‫איש יודע אותו זולת ארבעתנו פה, ואמי אשר גלתה לי דבר הסתר‬ ‫הזה, כי הגיד לה פערהאד האמן הנפלא אשר בנה את הארמון הזה, ועתה‬ ‫מהרה בוסתנאי המלט על נפשך ואל תתמהמה רגע – כי כמעט יאיר‬ ‫הבקר‪ ,‬ואתם מוצאים להורג".

"יהי כדבריך דארא! אין מלה בפי להודות לך חסדך עמדי – אך זכרונך לא ימוש מפי ומלבבי כל ימי חיי, ועד אגוע אהגה בך. יואל‬ ‫ה׳ ויחייני ויחנני ויקרה לפני בעודני חי לגמלך כצדקך, על כל החסדים אשר עשית עמדי – אלהי השמים והארץ יברכך וישמרך וישם בחיים נפשך, ‫בטוב ובנעימות כל הימים".

"ישמרך אלהים בוסתנאי!‬"

‫סולייקא באה בחור והעששית בידה, אחריה בא אחאי, ובעוד התעתד בוסתנאי ללכת אחריו פנתה אליו דארא ותשם כיס מלא דרכמוני‬ ‫זהב בידו. "קחהו בוסתנאי ויהי לך לכלכל מחסוריכם בדרך, כי רב מכם".‬

"ברוכה את דארא לאלהים! הוא בחסדו הגדול יגמול עליך על כל הטוב אשר עשית עמדי".

ברגעים אחדים הגיעו שלשתם אל חומת המגדל הקיצונה, המפתח והמנעול כבר העלו חלודה ולא היה נוח להפתח אך סולייקא יצקה בו שמן‬ ‫מאשר הביאה אתה והמנעול נפתח – ובוסתנאי ואחאי יצאו לחפשי. –‬

"ראי בטוב סולייקא", אמר בוסתנאי. "ברכי את דארא" – וכחץ מקשת‬ ‫מהרו לברוח מן המהפכה. – כל הלילה התהלכו באשר התהלכו ולאור הבקר‬ ‫באו אל אחד הכפרים, וינוחו שם כל היום למען אשר יוכלו לשוב ללכת‬ ‫למסעם בלילה.

ובבוא אנשי החיל אל הכלא לעת המועד להוביל את בוסתנאי ואת אחאי אל המטבח ואינם, חפשו את כל פינות הכלא ולא מצאו כל‬ ‫מקום מוצא.

"אין זאת", אמר המלך כוסדראי בשמעו את הדבר הזה, "כי אם דוד ‫המלך בא והוציא את נפש נינו ואת נפש רעהו עמו מן המסגר למלטם‬ ‫ממות". – גם רבינו כפנאי וילתא גם המה חשבו כמו בשמעם. וישובו‬ ‫אל מחוזא, אך לשוא חכו אל בואו, ‬ימים עברו חדשים חלפו, ‬ועקבות בוסתנאי לא נודעו. – עד בוא ציר שלוח בסתר אליהם ויבשרם כי בוסתנאי‬ ‫ואחאי נמלטו ויצאו בשלום מארץ פרס.