מושיע ויער ה' רוח דניאל ויצעק ויאמר ה' אלהי נקני ממיתת הצדקת.
וישמע העם ויאמרו מי קול המדבר דניאל הוא והוא היה נער בבית סריס כשאל מלהתגאל בפת בג המלך. ושאל העם למה אתה מדבר כזאת. ויאמר אליהם כך ממיתים ישראל בלא חקור דין נקי וצדיק להרוג שלא כתורה שובו אלי ואחקור הדבר. וישובו האשה וכל העם ויבואו העדים הזקנים ויאמרו למה ידבר אדוני בלי למית <למות> האשה כזאת וכזאת עשתה.
ויאמר דניאל לכל העם והזקנים שבו פה, וישבו. ויאמר להם הפרידו הזקנים העדים זה מזה.
וישאל האחד לבד ויאמר לו: אמור לי זקן אשמאי האמת וראה שאתה מומת והמלאך עומד לגזרך במגרה באיזה אילן מצאת אותם אמר לו באלון. אמר דניאל לכל העם הרי אתה מת שאין אלון בגן הפרדס הזה.
הביא השני אמר לו זרע קינן שאין אתה מזרע יהודה, שכך הייתם עושים בארצנו לפתות בעדות <בערות> שקרכם הנערות היפות, עד שבאנו הנה לחרפה ולקלס לשבי ובִזה. הרי אתה מת ואין בך נפש, אמור לפני העם באיזה אילן מצאת אותם. אמר לו בתוך דלב.
אמר לו הרי מלאך ה' עומד וחרבו שלופה בידו לגוזרך במגרה במתניך, שאין בגן לא אילן זה ולא זה.
והלכו וראו האמת. אז דניאל הסיתם בחכמתו ויעשו להם כאשר זממו לעשות לאחותם.
ומהיום הזה נתגדל דניאל בעיני העם והודו והללו לה' אלהי אבותם. וכן אלתיאל אבי שושנה ואמה וכל קרוביה וכל יודעיה ומכיריה ובעלה יהויכין נתנו שבח והודיה ופאר רון ועֹז ותגבורת לה' אלהי הצבאות.
השם יראנו נסים ונפלאות אמן.
___________________________
ה(
ת נ ו ר ב נ ן * ( ש ל ש ג ז ר ו ת גזרה מ ל כ ו ת ד ,ר ש ע ה ע ל י ש ר א ל
בימי ר' ש מ ע ו ן בן יוהי .ש ל א ל ק י י ם א ת ה מ י ל ה ו ש ל א ל ק י י ם א ת היטבת ו ש ל א לקיים א ת חגדות׳
ו ח י ח ש ם ז ק ן א ח ד ו י מ מ ו ר׳ ר א ו ב ן
בן א צ ט ר ו ב ל י ו ה י ה י ו צ א ו נ כ נ ס ל פ נ י ה מ ל ך ב ל א ר ש ו ת .נ כ נ ס ל פ ג י המלך ומצאו לבדו שיהיו אינן
ו א מ ר ל ו א ד ו נ י ה מ ל ך מי ש י ש ל ו א ו י ב י ם ר ו צ ה
גבורים א ו ח ל ש י ם ׳ א מ ר ל ו ח ל י מ י ס .א מ ר ל ו י ה ו ד י ם ה ל ל ו ח ל ש י ם א ל א מםני שמקיימין א ת הטילה• כיון ש י ה י ה ל א ה ד
*( עיין מעילה דן> ׳״ז.
תפלח ל׳ שמעון בן יוחאי בניהמ״ד ח־ר ד׳ צד 117
11 -ומסכה
