עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.VI.pdf/160

‫

— ‪— 126‬‬ ‫

עליהם משמרת‬ ‫כל הלילה‬ ‫ולא יכלו לברוח‬ ‫להמלט על נפשם‪.‬‬

‫ויהי בבקר ויושב המלך את הסנהדרין ובניהו בחיר יועציו גם הוא‬ בתוכם‪.‬‬

‫ויבא ה מ ל ך ו י ש ב ב ר א ש ם ויען ו י א מ ר ‪:‬‬

‫ ‫ח כ מ י א מ ת ‪ ,‬י ו ד ע י ד ת ודין‪,‬‬ ‫בגנבתו•‬

‫נמצא‬

‫חמלך בא‬ ‫למלך‬

‫דינו נאדין צדק מחין!שד‪ ,‬לגנב כי‬

‫ומאת אשר למלך גנב‬

‫מורא בלבו‬

‫והיה‬

‫כ ש מ ו ע בניהו א ת דברי‬

‫וכל ע צ מ ו ת י ו רחסו׳‬

‫מעשר‪ .‬ח א ב ן א ש ר ע ש י ת י לו‬ ‫אם אחריש‬

‫א ת ם הסנהדרין׳‬

‫עד אשר‬

‫אכן נודע‬

‫כי ח ש ב ‪,‬‬

‫ועתח מסר דיני לחםנחדרין׳‬ ‫אז עניש‬

‫יחרצו מ ש ס ט‬

‫כבן‬

‫אענש‬

‫ע ו ל ה ‪ ,‬ט ו ב ל י כ י א ו ר ח ל מ ל ך ע ל מ ע ל י א ש ר מ ע ל ת י בו׳ א ת ר פ ם‬ ‫ו ב ק ש ת י סליחתו‪ ,‬א ו ל י ירצני׳ יעכיר ח ט א ת י ו י ס ל ח ל י ! גם‬

‫לפניו‬

‫ל א אחר בניחו‬ ‫ויאמר‪:‬‬

‫ויתחנן‬ ‫האחרון‪,‬‬

‫עד בוש‬

‫וימחר ו י פ ו ל ל פ נ י ח מ ל ך‬

‫אני אדוני‬

‫המלך!‬

‫הגנב!‬

‫אני‬

‫בראות עיני ח ט ל ך ב ע ד החלון החוצה‪,‬‬

‫אסים ארצה‬

‫במשחק‬

‫השאך‬

‫ערבתי א ת לבי‬

‫והסירותי מ א ב נ י ה מ ל ך א כ ן א ה ת מ ע ל המערכה״ וע״י ה מ ע ש ה הזה‬ ‫נ צ ה ת י אני‪,‬‬ ‫הסנהדרין‬ ‫קשה!‬

‫א נ א מלכי ואדוני בפי התודיתי ע ת ה באזניך ובאזני‬ ‫היושביפ לפניך‪,‬‬

‫ובכן העבר‬

‫נא חטאתי‬

‫מדין‬

‫ונקני‬

‫ש ט ע ח מ ל ך דברי ידידו וישחק ויאטר‪ :‬ח ר ג ע בניחו ידידיי‬

‫ל א ע ל י ך הנני היום ולא ב ש ל ד ה ו ש ב ת י הסנחדרין ל מ ש פ ט ׳ כ ב י‬ ‫א ש ר ע ש י ת ל י ו ג ם ס ל ח ת י ל ך ׳ רק ז ה ה ד ב ר א י מ ר ק ר א ת י‬

‫שכחתי‬

‫ל ס נ ה ד ר י ן היום‪ ,‬כ י א מ נ ם ש נ י ג נ ב י ם ת פ ש ת י ב ל י ל ה‬

‫חזח ב ח ד י י‬

‫‪,‬‬

‫היכלי א ש ר באו בהם להריק א ת א ו צ ר ו ת ‪ ,‬ו ע ת ה א ת ם הסנהדרים‬ ‫בינו ודינו!‬ ‫ויבינו הסגהדרין ב מ ש פ ט‬

‫וישפטו לתלות הגנבים‬

‫על העץ •‬

‫ו ה מ ל ך ש ל מ ח ש ס ח מ א ד כי מ צ א ח ס צ ו ב ד ב ר ה ג נ ב י ם ל ה ת ע ו ת‬ ‫א ת בניהו ב ס ח ר ח נ ם כי יודה ע ל ה א ב ן איטר הסיר ו ה ח ס י ר מ א ב נ י ו‬ ‫ו י ד ע כי ל א סר כ ה י ב ה כ מ ת ה ש א ך מ ע ל י ו‬ ‫ל ו ל א ה ו ד ה בגיהו׳‬ ‫הגנבים‬

‫כ א ש ר מלםנים‪,‬‬

‫גם אז ל א הכירו ה ס נ ה ד ר י ן דבר׳‬

‫וגם‬

‫כי מ ש ס ט‬

‫נמצא לו דבר בעתו לנסות בחכמתו גם בפעם הזאת‪.‬‬

‫ד) ויהי איש אחד בארץ בבל ושמו יהויכין ולקח אשה ושמה שושנה יראת ה' בת צדיקים וטובים ויגדלו אותה בדרכי ה' כצווי תורת ה' ביד משה. והאיש הזה יהויכין יחיד ומכובד מכל דורו והיו מתמידים כל היהודים אל ביתו כי לא נמצא כמוהו בעם ה'.
ויהי לו גנת בתן בצד ביתו ואשתו שושנה יוצאת בגן והולכת