מסיסרא ומסנחריב מבבל וממדי ומיון אף בזו כוס ישועות אשא, אינו אומר ישועה אחת אלא ישועות הרבה, לפי שפותחין את פיהם ומשבחין ואומרים כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. נדרי לה' אשלם, ר' מאיר אומר טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם שאם ידור ולא ישלם תבוא עליו מות שכן יבוא (?) בגימ' מות, טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה שהוא נודר ומשלם שנאמר נדרו ושלמו לה׳ אלהיכם.[1] יקר בעיני ה', עשרה דברים נקראו יקרים, התורה שנאמר יקרה היא מפנינים, ישראל שנא' הבן יקיר לי אפרים, עושר שנא' הון אדם יקר חרוץ, דעת שנא' וכלי יקר שפתי דעת, נבואה שנא' ודבר ה' היה יקר וגו', תבונה שנאמר יקר רוח איש תבונות[2], שכלות שנא' יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט, צדיקים שנא' ולי מה יקרו רעיך אל, חסד שנ' מה יקר חסדך אלהים, ומיתת הצדיקים שנ' יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו. ד"א יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, משל למלך ששלח לגבות טימיא שלו השלטון שלו, והלך וחנה אצל בעל הבית אחד עשרה ימים, שיכן לו מאה מנה בכל יום הרי עשר ריבוא, אמר כל עצמו אינו חייב אלא חמשים זוז היאך אני תובעם, כך אמר הקב"ה קשה בעיני לומר לצדיקים שימותו אומר לאברהם שימות שהקנני שמים וארץ וירד בכבשן האש לשמי וקדש שמי בעולם, אברהם בקש הוא מיתה שנאמר ויאמר אברם ה' אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, יצחק בקש מיתה שנאמר ואברכך לפני ה' לפני מותי, יעקב בקש הוא מיתה שנאמר אמותה הפעם, משה אמר כי אנכי מת בארץ, דוד אמר אנכי הולך בדרך כל הארץ, יונה אמר ועתה ה' קח נא את נפשי ממני[3], הא אלולי שש הצדיקים האלה לא בקשו מיתה בפיהם לא היו מתים לעולם, ולמה שאלו מיתה בפיהם אלא אמר הקב"ה יסתלקו אלו מפני אלו, אם היה אברהם קיים היאך היה יצחק מנהג שררה אלו היה יעקב קיים היאך היה משה מנהג שררה ואלו היה משה קיים איך היה יהושע מנהג שררה ואלו היה יהושע קיים איך היה שמואל ודוד המלך נוהגין שררה אלא אמר הקב"ה יסתלקו אלו מפני אלו. ד"א יקר בעיני ה' המותה לחסידיו משל למלך ששלח איפרכון וניהג שררה יפה וכשהשלים זמנו נתן לו איפרכיה אחרת אלו שיצא מאצלם מקלסין אותו שניהגם יפה ואלו שנכנס אצלם מקלסין אותו שינהגם יפה, כך כשהצדיקים מתים הבריות מצטערין
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.V.pdf/165
הדף הזה לא עבר הגהה
