נעול אלו הזכרים גל נעול אלו הנקבות. ר' נחמיה אומר גן נעול אלו הבתולות, גל נעול אלו הנשואות, מעין חתום אלו הבתולות. ד"א גן נעול כראותם סימן. ושלא נחשדו על לשון הרע מנין שנא' ושאלה אשה משכנתה וגו' וכבר היה הדבר נתון ביניהם קודם שנים עשר חודש כאן אתה מוצא שלא הלשין אחד את חבירו. בית יעקב מעם לועז, אל תהי קורא לא כן (?) מעם לועז מלמד שהיו חלשין ודאי שכן אמר הקב"ה למשה שלח ידך ואחוז בזנבו מלמד שכבר באת מלכות מצרים, כן אתה מוצא ומכנה אותם שנא' אחזו לנו שועלים גיא ונשיא מארץ נא [צ"ל שועלים וגו' ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונא'] מן הממלכות תהיה שפלה. [הלשון מגומגם וענין הדרש שלועז כמו לא־עז כלומר שלא היה עז למצרים]. היתה יהודה לקדשו, מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין ועוסקין בתורה בדבר זה ואלו הן אלעזר בן מתיה וחנינא בן חכינאי ושמעון התימני ושמעון בן זומא אמרו מאי זה זכות נטל יהודה המלכות, ענה הראשון ואמר בזכות שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו, ענה השני ואמר בזכות שאמר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, ענה בן עזאי ואמר ראויה הודאה שמכפרת על הביאה, ענה השלישי ואמר בזכות שאמר ועתה ישב נא עבדך תחת הנער, ענה בן עזאי ואמר הלא מתחילה היה יכול למחות בם ולא מיחה ואלו אמר להם לא היה מכניסם לאותה הניזקה, ענה הרביעי ואמר בזכות כי עבדך ערב את הנער, ענה בן עזאי ואמר מכל מקום הערב משלם, אמרו אם כן מאיזה זכות נטל יהודה המלכות בשביל שקידש שמו של הקדוש ב"ה על הים שבשעה שהיו ישראל עומדין ומדיינין על הים זה אומר אני יורד תחלה וזה אומר אני יורד תחלה אמר משה לשבט ראובן ולא קבל לשמעון ולא קבל ומתוך שהיו עומדין ומדיינין קפץ שבטו של בנימין ונכנס שנא' שם בנימין צעיר רודם א"ת רודם אלא רד ים התחילו שרי יהודה רוגמין אותם באבנים שנא' שרי יהודה רגמתם ועל זכות אותה רגימה הלבישו הקב"ה בארגמן ונתן לו המלכות ואין ארגמן אלא מלכות שנא' והלבישו לדניאל ארגוונא. ישראל ממשלותיו, אמר לו הקב"ה אני בעצמי מושל בעמי מכאן ואילך אני ואתה נמשול בעמי. ד"א לשעבר אני בעצמי מולך בעולמי מכאן ואילך אני ואתה מולכים בעולם. הים ראה וינס, ר' יהודה אמר מה ראה, מקלו של משה, התחיל עומד כנגדו ואומר אני גדול
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.V.pdf/156
הדף הזה לא עבר הגהה
