כל עוף השמים ובהמת הארץ לאכול מבשרם ולשתות מדמם שנא' וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף[1] וישראל מסיקין מכלי זיינם שבע שנים שנאמר וישבו יושבי ערי ישראל ובערו וכו'[2] ואומר וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים[3]. ואלו המדינות יחרבו יריחו בארות בית חורון סוסין מלכה וארד שלום ושומרון בית מגדיאל צור ובית חלפות ולוד בוז ובית עינם חמת ספר הרשה אנטוכיה אלכסדריאה ואדום. וכל עירות של ישראל מקיפין אותן אש ומלאכי השרת שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב[4], ואחר יבוא יום אחרון שהוא ארוך כארבעים יום והרים וגבעות מתמוטטין ורועשין והארץ צווחת על הרשעים ואומר במקום פלוני הרג פלוני את פלוני שנאמר וגלתה הארץ את דמיה[5].
אמר אליהו ז"ל אני רואה מתים טבועים בנהר ועפרם נגבל ונעשו כמו שהיו מתחילתן לתת שבח לאל שנא' ראו עתה כי אני אני הוא[6] וכן ביחזקאל אומר וראיתי והנה עליהם גידים[7] ומלאכי השרת פותחין את קברותיהן וזורקים בהן נשמתן וחיים ומעמידים אותם על רגליהם. וכל מי שנתחייב בדין דוחפין אותו חלחלה גדולה אורכו אלפים אמה ורוחבו המישים אמה. וכל מי שלא חימד בתורתו של הקב"ה עיניהם של צדיקים רואים במפלתם שנא' ויצאו וראו בפגרי האנשים וכו'[8].
אמר אליהו ז"ל אני רואה אש וגפרית יורדות מן השמים על הרשעים שנאמר ימטר על רשעים פחים[9] והקב"ה מרחיק את המקדש מאד מאבדון העולם כדי שלא ישמעו הצדיקים קול צעקת הרשעים ויבקשו עליהם רחמים והיו כלא היו.
אמר אליהו ז"ל אני רואה אברהם יצחק ויעקב וכל הצדיקים יושבים והארץ זרועה לפניהם מכל מיני מעדנים. ואותו אילן שתיקן הקב"ה עומד בתוך הגן כאמור ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו[10]. וספינות באות מעין גדי ועד אגלים טעונות עושר וכבוד לצדיקים.
אמר אליהו אני רואה עיר נאה וגדולה יורדת מן השמים כשהיא בנויה שנאמר ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו[11] בנויה ומשוכללת ועמה יושב בתוכה ויושבת על שלשת אלפים מגדלים ובין כל מגדל עשרים ריס ובין כל ריס עשרים וחמשת אלפים אמה של זמרגדין ושל אבנים טובות ומרגליות שנאמר ושמתי כדכד שמשותיך[12].
הערות שוליים
- ^ ישעיהו יח ו
- ^ יחזקאל לט ט. ולפנינו "ויצאו". ויקיעורך.
- ^ יחזקאל לט יב
- ^ זכריה ב ט
- ^ ישעיהו כו כא
- ^ דברים לב לט
- ^ יחזקאל לז ח
- ^ ישעיהו סו כד
- ^ תהלים יא ו
- ^ יחזקאל מז יב
- ^ תהלים קכב ג
- ^ ישעיהו נד יב
