עדת קרח ויבואו אצל משה ויחיו מתי מדבר ואסף דגל הקרחי וירד הש"י בהר הזיתים וההר יבקע מגערתו וילחם בגוים ההם כאיש מלחמות יעיר קנאה ויבא משיח בן דוד ויפח באפיו של ארמילוס וימיתוהו וכל ישראל יראו את ה' בשוב ציון עין בעין (נ"א מוסיף: שנ' עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון[1]) כאיש מלחמות וכובע ישועה בראשו ולבוש שריון וילחם בארמילוס ובחייליו ויפלו כלם פגרים מתים בבקעת ארבאל וימלטו שרידים ויתקבצו בסלע ה' אלף חמש מאות ולבושי שריון מאה אלף ו"ה מאות מישראל ונחמיה בראשם ויהרגום. ואחרי זאת יבא מנחם בן עמיאל ונחמיהו ואליהו ויעלו לירושלים ובחדש אב ישבו חרבות ירושלם ויהיה שמחה גדולה לישראל ויקריבו קרבניהם ויערב לה' מנחת יהודה וישראל כבראשונה וירח ריח ניחוחינו וישמח מאד בהדר הבית הבנוי למעלה והוסיף בה באורך וברוחב וירד מן המזרח וממדבר הגדול עד הים האחרון ועד הנהר הגדול נהר פרת וגם ההיכל יהיה נבנה על (נ"א חמשה) ראשי הרים. ואשאל לו מה שמם ויען לי לבנון הר המוריה ותבור וכרמל וחרמון.
ואלו הם העשרה מלכים אשר יקומו על האומות כ"ז שנים האחד סליקוס מאספמיא. השני ארטמוס (נ"א: ארטימוס) ממדינת הים. ג' קילוס (נ"א טליס) מגיתא. ד' פלואוס (נ"א פאולס) מגליא. ה' רומטרוס ממורטיא. ו' מקלנוס מולטיא (נ"א מורקולוס מאטליא). ז' הוא ארכטוניס מאדמיס (נ"א אכטונוס מרודמא). שמיני מספליסניס (נ"א אפעלסטוס) מארם נהרים. ט' פרוס מפרס (נ"א: שירון מפרס). י' ארמילוס בן שפון (נ"א מוסיף: וזה סימן דמות ארמילוס שער ראשו כזהב וכבול וידיו עד עקבי רגליו וזה עינו זרת בין עין לעין ועיניו עקומות ושני קדקדין לו וכל רואיו ייראו ממנו ועשרה מלכים שיבראו עמו יקומו על האומות). מיד אחריו והיתה לה' המלוכה. ועינינו תראנה הקריה הנסוכה אשר בגלות נמשכה בחטאנו עד הנה התוחלת נמשכה (נ"א מיד והיתה לה' המלוכה במהרה בימינו).
