והנה הצלמים שהיו שם עומדים נפלו על פניהם וכראות המלך והשרים במפלתם וגם צעקת אברהם נפלו כלם על פניהם ארצה עם מלכם נמרוד וימס לבו ונשאר כמו שתי שעות וחצי ארצה וימס לבו בקרבו גם פרחה נשמתו ממנו ואחר שתי שעות שב רוחו ונשמתו אל גופו ויקץ משינתו ויאמ' המלך הקולך זה אברהם או קול אלקיך ויאמר לו קול זה קול בריה קטנה מכל בריות שברא קב"ה. בשעה ההיא אמר המלך נמרו' באמת אלקיך אברהם אלוה גדול וחזק מלך מלכי המלכים ואמר לתרח אביו שישא את בנו ויסר מעליו וילך לעירו וילכו שניהם יחדיו. ויהי אחרי כן ויגדל אברהם עד שהיה כבן עשרי' שנה ותרח אביו חלה ויאמ' אל בניו הרן ואברהם בחייכם בני תמכרו לי אלו השני צלמים שאין לי מעות להוצאותינו הלך חרן ומכר את הצלמים והביא מעות להוצאות אביו וילך אברהם ויקח שני צלמים אחרים למכרם ושם חבל על גרונם ופניהם ארצה והוא היה סוחב אותם וצועק ואומר מי הוא זה שיקנה צלם שאין בו תועלת לא לעצמו ולא למי שיקנהו לעובדו וגם יש לו פה ולא ידבר עין ולא יראה רגלים ולא ילך אזן ולא ישמע וכשמוע אנשי המדינה את דברי אברהם תמהו עד מאד והוא הולך ובא ופגע זקנה אחת ותאמר לו בחייך אברהם תבחר לי צלם אחד טוב מאד וגדול לעבדו ולאהבו אמר לה אברהם זקנה זקנה איני יודע בהם תועלת לא בגדול ולא בקטן לא לעצמם ולא לאחרים אמר לה והצלם הגדול אשר לקחת מאחי הרן לעובדו היכן הלך אמרה לו באו גנבים בלילה הוא וגנבו אותו בעודי בבית המרחץ אמר לה אם כן כיצד תעבודי לצלם כי אף לעצמו לא הציל מן הגנבים כל שכן יציל לאחרים מרעתם ולך הזקנה השוטה וכיצד תאמרי שהצלם שעבדת שהוא אלוה אם הוא אלוה למה לא הציל את עצמו מיד הגנבים אלא שהוא צלם אין בו תועלת לא לעצמו ולא למי שיעבוד אותו אמרה לו הזקנה אם כן אברהם כדבריך למי אעבוד אמר לה תעבודי לאלקי האלקים ואדוני האדונים בורא שמים וארץ הים וכל אשר בם והוא אלקי נמרוד ואלקי תרח ואלקי מזרח ומערב דרום וצפון ומי הוא נמרוד הכלב שיעשה עצמו אלוה לעבוד אותו. אמרה הזקנה מכאן ולהלן לא אעבוד כי אם אלקיך אלקי אברהם ואם אעבוד אותו מה תועלת יהיה לי אמר לה כל מה שגנבו ישוב לך וגם תציל נפשך מגיהנם אמרה הזקנה מה אומר כדי להציל את נפשי משחת א"ל תאמרי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.I.pdf/77
הדף הזה לא עבר הגהה
