המלכות ,וכשמצאו שהביא עפר רצו לגזור ולהרוג את כל היהודים ואמרו קא מחייבו יהודאי מינן ,אמר גם זו לטובה ,אתא אליהו אדמי ליה כחד מינייהו אמר דלמא הא עפרא מעפרא דאברהם אביהם הוא ,דכי הוה שדי עפרא (כשלחם עם הארבעה מלכים) היה סייפיה ,גילי היו גירי. הוה חדא מדינתא דלא מצאי למיכבשה ,ברקו עם העפר וכבשוה.,וכשראי שהאמת כדברי אליהו, לא די שלא גזרו שום גזירה על ישראל, אך גם מלאו את הכלי עם אבנים טובות ומרגליות וישלחוהו בכבוד גדול. כשחזר לילך לביתו לן בההוא ביתא שגנבו ממנו האבנים טובות ,ושאלוהו מה הבאת לבית המלך שעשו לך יקרא כולי האי? א״ל מאי דשקלי מהכא הבאתי להתם .מה עשו הם ,סתרו לדירייהו ואמטינהו לבי מלכא ,א״ל האי עפרא ראייתי (נחום) מדידן הוא ,ובדקו את עפרם ולא מצאו שיש בהן הסגולה דעפר נחום איש גם זו והרגום. ויסופר שם שסופו של הצדיק הזה היה שהיה סומא בשתי עיניו ,גידם משתי ידיו ,קיטע משתי רגליו ,וכל גופו מלא שחין ,והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו נמלים .פ״א בקשו תלמידיו לפנות מטתו ואח״כ לפנות את הכלים שבבית ,א״ל פנו מקודם את הכלים ואח״כ פנו מטתי שמובטח לכם שכ׳׳ז שאני בבית אין הבית נופל ,וכן היה כשפינו אותו במטתו נפלה אח׳׳כ הבית .א״ל תלמידיו רבי! וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך? א״ל בני! אני גרמתי לעצמי כך ,שפ״א הלכתי בדרך לבית חמי והיה עמי משא נ׳ חמורים של מאכל ומשתה ומיני מגדים ,בא עני אחד וא״ל רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד שאפרוק מן החמור ,לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו ,נפלתי על פניו ואמרתי ,עיני שלא חסו על עיניך יסומו ,ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו — ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי יהא מלא שחין ,א״ל אוי לנו שראינוך בכך ,אמר להם אוי לי אם לא ראיתוני בכך. ==נחום איש קודש הקדשים== ערך מנחם.
==נחום בר ירמיה== ערך ר' תנחום בר ירמיה.
==נחום בר' סימאי== ערך מנחם בר' סימאי.
==ר' נחום בר פפא==
נזכר יומא סז. אמר משום ר' אלעזר הקפר ,וגרסת דק״ס ר׳ נחום בר פרנך.
==ר' נחום בר פרנך== ערך ר' נחום בר פפא.
==נחום בר׳ שימלאי== נזכר זהר חדש רות פ׳׳א.
==נחום הזקן (תנא דברייתא)== בברכות מח: תניא ר' אליעזר אומר - נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית, ר' יוסי אומר וכו'.
==נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)==
נזכר במשנה פאה פ״ב מ״ו מעשה שזרע ר״ש איש המצפה ובא לפני ר״ג [הזקן] ועלו ללשכת הגזית ושאלו :ואמר נחום הלבלר מקובל אני מר׳ מיאשה וכו'.
ובתנחומא הישן במדבר־כב העתיק המשנה בשם ר׳ תנחום הלבלר וצ״ל ר׳ נחום.
==נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)==
הוא היה מדייני גזירות בירושלים כתוספתא ב״ב רפ׳׳ט ר׳ נתן אומר, נחום המדי היה מדייני גזירות אמר הכותב נכסיו בשם חבירו אין כופין אותו