ר' חזקיה ר' כהן בשם רב צ"ל שם רב כהנא, וכן כתובות פ"א ה"י רב יהודה בשם רב כהן צ"ל בשם רב וכדמובא המאמר בכתובות יד: אר"י אמר רב. ובירושלמי שבת פ"ב ה"ו ואס"ר פ"א-ד שרצה לפרוש בים ובקש מאחיו ר' חייא בר אבא שיתפלל עליו. ובקה"ר פ"ג-ב הגרסא בשם ר' נתן כהן.
רב כהן בר אבין
בשם ר' ביבי כן מובא בסה"ד ממדרש תהלים פ"קי, וגרסא שלנו שם ר' יהודה הכהן בר אבין, וב' בובער ר' הונא הכהן בר אבין.
כהנא
ר' אבא בר כהנא ברכות ג:.
ר' בון בר כהנא ב"ב פ"ח ה"ח.
ר' חנינא בר כהן שבת צו..
רב מרי בריה דרב כהנא ב"ק צא..
רבה בר כהנא סוף פתיחתא דאיכה (והוא ר' אבא ב"כ).
שמעון בר כהנא (תנא) תוספתא שביעית פ"ד.
ר' כהנא
נזכר בזהר תלדות קלט. במדרש הנעלם אמר בשם ר' ברוקא.
רב כהנא
כבר האריך בסה"ד כמה ר"כ הוי, ולאחר עיון רב נראה בבירור שלא פחות מן חמשה אמוראים היו בשם רב כהנא,
- תלמיד חבר דרב וחבר דרב אסי.
- תלמידו דרב.
- ר"כ תלמידו דרב יהודה. ושלשתן עלו לא"י אך הראשון עלה לעת זקנותו ונשאר שם, והשני עלה בינקותיה בזמן ר' יוחנן וירד אח"כ לבבל, והג' הלך לא"י והאריך שם ימים רבים.
- תלמידו הגדול דרבא וממנו קבל רב אשי והיה הריש בפום נהרא.
- היה חבר רב אשי.
ונבארם אחד לאחד ע"פ מקורים היותר נאמנים.
רב כהנא א)
כשירד רב לבבל בשנת תקל לשטרות ובא לנהרדעא ואח"כ יסד ישיבתו הגדולה בסורא התקבצו אליו כל גדולי הדור, ומהם היו גדולים כ"כ עד שהיו כתלמידים-חברים לרב, וזה שמובא באגרת דרש"ג חלק ב' פ"ג שאמר ובכמה דוכתי אמרינן דהוו אמוראי בלבד כגון שמואל ורב שילא ורבה בר חנא ורב כהנא קמא ורב אסי. והאמת כן הוא כי כן מפורש סנהדרין לו: רב כהנא ורב אסי לגמריה דרב הוי צריכי (יען שהוא היה רוב ימיו בא"י במתיבתא דרבי וקבל ממנו פירושי המשנה) ולסבריה דרב לא הוי צריכי. וזה שמצינו נזיר יט. שא"ל ר"כ ורב אסי לרב מ"ט לא מפרשת לן כהלין מילי א"ל אמינא דלמא לא צריכיתו. ובשבת קכד: רב כהנא איקלע לבי רב. אמר אייתו ליה שותא לכהנא ליתיב עליה. ושם קמו: שלא ישב רב אסי סדיא משום כבוד רבותינו ומאן נינהו רב כהנא ורב אסי.
וכן מצינו שהקשו לרב ושתיק רב כסוכה ו:, ביצה ו. לז:, ב"ק יא., ב"מ סט: צו:, ב"ב סב., ובכתובות פט: א"ל ר"כ ורב אסי לדידך דאמרת וכו', ובשבת מה. אמרו לו לרב הכי הלכתא? א"ל כדי הוא ר"ש וכו', ושם איתא בטעות רב אשי וצ"ל רב אסי.
ובסנהדרין קיא. יתיב ר"כ קמיה דרב ויתיב וקאמר דברים ככתבן, א"ל רב לא ניחא ליה למרייהו דאמרית להו הכי - חזייה דהוה קא חייף רישיה וסליק ויתיב קמיה דרב, א"ל ולא תמצא בארץ החיים, א"ל רב כהנא מילט קא לייטת לי? א"ל קרא קאמינא. ובע"ז נז. הוה עובדא דהוה בבירם - שרייה רב - א"ל ר"כ ורב אסי והא מר הוא דאמר וכו'. ובחולין צה: רב הוה יתיב אמברא דאישמתטית
