עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/402

‫רב ששת

פרנסתו ומדותיו היקרות‬ ‫ומקראיו הפרטים‪.‬‬ ‫ הוא לא עשה את התורה קרדום לחפור בה ואך היה סוחר בבגדים שהיה נותנן בהקפה בגיטין יד: שאמרו רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלי במחוזא (שנתן סרבלים באשראי לתת לו‬ המעות לזמן קבוע, רש״י), א״ל לרב יוסף בר חמא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי.

וה׳ בירך מעשי ידיו והיה עשיר כדמוכח נדה מז. שהיה לו שפחות, והיה מוסרן ‫לערבים כדי שלא יזונו בבנות ישראל.

והיה איסתניס גדול כפסחים קח. דאי טעום מידי בצפרא, לאורתא לא הוה מהני ליה מיכלא ולכן היה מתענה ערב פסח כדי שיכול לאכול מצה בערב.

‫ואמר מלי כריסיה זגי בישי כברכות לב‪.:‬‬ ‫והיה גושא קורות על שכמו ואמר‬ ‫‪.‬נהלה מלאכה שמחממת את בעליה‬ ‫•)ולא אמר שמכבדת את כעליה יען שהיה םגי‬ ‫גהור ומה כיבוד שייך‬

‫אצלו(‪ ,‬וקרא את עצמו‬

‫‪1235‬‬

‫חיה והביאו‪ ,‬אז הוציא רב ששת הרגל‬ ‫ששמשיה לקח והגיחה אייל האס הבהמה‬ ‫בעלת חמש רגלים היא! אז א״ל הדיש‬ ‫גלותא שיעשו קמיה )ששמשו יראה שהכל‬ ‫נעשה בהכשר( אמר לו לחי‪ '/‬קריבו תבא‬ ‫קמייהו ואייתו קמיה בישרא ואותיבו קמיה‬ ‫ריםתגא דחגקא חמתא )וסברו יען שהיא‬ ‫עוד לא ירגיש ויחנק( גששיה ושקליה‬ ‫כרכה כםודריה לבתר דאכיל )ורצו לידע‬ ‫מה כריך בסודריה( א״ל איגגיב לן כסא‬ ‫דכםפא בהדי דקא מעייגי אשכחיה שבשר‬ ‫כרוך בסודריה א״ל שעשית זאת אך‬ ‫לצערן אמר להם לא‪ ,‬אך לכן לא אכלתי‬ ‫הבשר יען שהבהמה היתת בעלת שחין‬ ‫ומצאו כדבריו‪ ,‬כי קא גפיק ברו בירא‬ ‫ושדו ליד! ציפתא עילויה וסברו שהוא‬ ‫ילך על אותו מקום ויפיל לבור אך רב‬ ‫רב חסרא גחר ליה מאחוריה‪ ,‬א״ל רב‬ ‫ששת ליגוקא פסוק לי פסוקך א״ל גטה‬ ‫לך על יטיגך וכוי — א״ל רב חסדא‬ ‫מגא ידע טר‪ ,‬א׳׳ל חרא דגהר לי מד‬ ‫ועוד פסק לי יגוקא פסוקא ועוד דחשידי‬ ‫עבדי דלא מעלו‪.‬‬

‫•עלוב במגילה כט‪.‬‬ ‫והיה רגיל להיות אצל הדיש גלותא‬ ‫כברכות מו‪ :‬כשא״ל ריש גלוהא אע״ג‬ ‫ומזה אגו רואין את גודל חסידותו‬ ‫דרבגן קשישי אתון‪ ,‬פרםאי בצרכי ם^ודה ‪ .‬וחכמתו‪ ,‬וכן מציגו שהיה בודק להסכין‬ ‫בקיאי מיגייכו השיב לו אנא מתגיתא של שחיטה בריש לישגיה כחולין יז‪.:‬‬ ‫ידעגא‪.‬‬ ‫ואמר תיתי לי דקיימית מצות תפילין‬ ‫חםדא‬ ‫ורב‬ ‫ר״ג‬ ‫עם‬ ‫היה‬ ‫לט‪.‬‬ ‫ובעירובין‬ ‫בשבת קיחז‪.‬‬ ‫אצל ריש גלותא‪ ,‬והובא צבי שגיצד‬ ‫והקפדתו עשתה תמיד רושם כברכות‬ ‫ביו״ט הראשון וגשחט ביו״ט שגי ורב גח‪ .‬עם הצדוקי‪ ,‬וב״ב ח‪ :‬עם רב אחדבוי‬ ‫ששת לא אכל‪.‬‬ ‫בר אמי‪.‬‬ ‫ובגיטין סח‪ .‬שאלו הדיש גלותא ט״ט‬ ‫ולא זבה לבגים זכרים ביבמות סב‬ ‫לא םעיד מר גבן אמר לו יען שעבדיך‬ ‫חשידי על אבר מן החי‪ ,‬א״ל מייימר? כששאלוהו רבגן מ״ט לא ישא אשד‪,‬‬ ‫א״ל השתא מחויגא לך‪ ,‬א״ל לשמעיה להוליד בגים השיב להם בגי בדתי המה‬ ‫זיל גנוב אייתי לי חד רגל מבהמה לי כבגים‪ ,‬והאמת היה שגעשה עקר‬ ‫שגשחטה היום אייתי ליה‪ ,‬ואח״כ ציה מפרקיה דר״ה‪.‬‬ ‫להעבדים שיערכו כל גתחי הבהמה וחסרה‬ ‫ופטירתו גזבר בקצרה מו״ק כח‪ .‬שפ״א‬ ‫רגל אחת אמר לו הא בעלת ג׳ רגלים איתחזי ליה )מה״מ( בשיקא א״ל בשוקא‬ ‫הואי? הלכו וחתכו רגל אחת מבהמה •כבהמה? איתא לגבי ביתא.

‫רב‬