עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/399

‫‪1232‬‬

‫רב ששת‬

‫וכן מצינו רב ששת אמר רב אסי‬ ‫בסנהדרין לג‪ ,.‬ח ו ל י ן צב‪.:‬‬ ‫רב ששת אר״א ביבמות ד‪,‬‬ ‫רנ ששת משום ר״א נן עזריה כעירובין‬ ‫יסד‪ ,:‬פסחים קיח‪.‬‬ ‫בשם ר׳ חייא כעירובין פ׳׳ג ה״ב‪.‬‬ ‫רב ששת איר יוחנן כשבת לז‪.:‬‬ ‫והתמדתו בתורה נדלה‪ .‬כל כך ער‬ ‫•שאמרו ברכות ח‪ .‬שאפילו בעידן צלותא‬ ‫‪:‬היה מהדר אפיה ונריס‪.‬‬ ‫ובפסחים סח‪ :‬אמרו שכל תלתיןיומין‬ ‫•מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי בעיברא‬ ‫דדשא ואמר חראי נפשאי לך קיאי לך‬ ‫•תנאי‪.‬‬ ‫ושמעתי מפי ידידי הרב החכם נאון‬ ‫׳הדרשנים הר״ר חיים זונדל מכבי‬ ‫נ״י דבר נאה ומתקבל‪ ,‬וזה יען שרב‬ ‫ששת היה םני נהור כידוע וסימא פטיר‬ ‫ימן המצות ואעפ״כ עמל כל כך בתורה‪,‬‬ ‫זזה היה באמת אך לשמה בלי תשלום‬ ‫גמול וזה שאמר חדאי נפשאי לך ק־־אי‬ ‫לך תנאי‪ ,‬שלמודו בתורה היה אך ורק‬ ‫לנפשיה בלי תשלום נמול ומחשבה זרה‪.‬‬ ‫ונתעלה כל כך בבקיאות משניות‬ ‫וברייתות ער שאסרו עירובין םז‪ .‬שרב‬ ‫זזםרא הוה מרתק שיפוותיה מםתניתא‬ ‫דרב ששת‪ ,‬ונם חבריה רדייה רביד‪ ,‬ידעו‬ ‫שהוא כמו סיני כעדות ר״נ שבועית מא‪:‬‬ ‫שאמר אנא ורנ ששת דתנינא דדיכתא‬ ‫םפרא וכפרי ותוספתא וכולה נמרא‪.‬‬ ‫ונס גדול הדור רב יהודה אמרו ב נמות‬ ‫יא‪ :‬כשבעי מרב ששת)כדרך חברים( הביא‬ ‫לו תומ״י פשיבות ממתני׳‪ .‬וכשהיה קשה‬ ‫לרב אסי בר נתן מתניתא היך לרב‬ ‫ששת לפרשה כנדרים עח‪ ,.‬וכן אמרו ע״ז‬ ‫מ נ ‪ :‬מנקט רב ששת חומרי מתנייתא‬ ‫ותני‪.‬‬ ‫ונזנחים צי‪ .‬יסופר שרנ יצחק נרית‬ ‫דרנ יהודה הוה רגיל קמיה דרמי נר‬ ‫המא שבקיה ואזיל לרנ ששת‪ ,‬יומא חד‬

‫פנע נרמי נר חמא ושאלו מפני מה‬ ‫עזבו‪ ,‬א״ל מר כי נעינא מלתא פשיט לי‬ ‫מסברא — רב ששת פשיט לי ממהניהא‬ ‫ובו׳‪.‬‬ ‫וכן היה דרכו תמיד לומר מנא אמינא‬ ‫לה דתניא כשבת קכנ‪ ,:‬פסחים צב‬ ‫יומא ז‪ ,:‬כתובות סח‪ ,.‬ב״ק םח‪ .‬ב״ב‬ ‫קכט‪ .‬קמב‪ .‬קמנ‪ .‬קמו‪ ,:‬או תניתוהו‬ ‫כב״מ צ‪ .‬קא‪ ,:‬סנהדרין נה‪.‬‬ ‫וכן אמר רב עמרם הא מלתא אמר‬ ‫לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין מכתני׳‬ ‫ביבמות לה‪ .‬ני‪ .‬נח‪ ,.‬סוטר‪ .‬ו‪ ,.‬ב״ב ננ‪:‬‬ ‫ואפילו ננד רב כששמע ששתיק ר‪:‬‬ ‫אמר מ״ט שתיק לא שמיע ליה האדתנא‬ ‫וכוי כב״מ סט‪.:‬‬ ‫ולכן כשאירע לפעמים שנתעלמה בזםנר‬ ‫אחת מהברייתות היה בוש ואמר אי‬ ‫תיחזי להו לא תימא להו כעירובין יא‪:‬‬ ‫‬ ‫לט‪.:‬‬ ‫(‬

‫)ובד״וד ח״ג פי״ד מביא מקום שלישי»נתעלמה‬ ‫ממנו ברייתא מב״ק צח‪ .‬ובמחילה מכ‪:‬ודו שהוא‬ ‫העתיק ממסורת השים ולא עיין כ!מרא ששם‬ ‫אמר רב חסדא ולא רב ששת(‪.‬‬

‫וטלבד בקיאותו היה נם חריף נדול‬ ‫במנחות צה‪ :‬שאמי עליו רבה הקשה‬ ‫אדם קשה שהוא קשה בברזל ומנו רב ששת‪,‬‬ ‫וכן בכורות נב‪ :‬אמר עליו רמי בר‬ ‫חמא טובה חכמה עם נהלה )טוב טעם‬ ‫חכמת חריפות האמורה עס נחלתהבדייתות‪ ,‬רש׳׳י(‪.‬‬

‫וקרי עליה וישם דוד את הדברים האייה‬ ‫בלבו כשבועות מה‪.:‬‬ ‫חניריו היו ר׳ אנא בר זכדא‪ ,‬רב אחא‬ ‫נר יעקב‪ ,‬רנ נירל‪ ,‬ר' חלנו נינמית‬ ‫פד‪ :‬שבולהו איעקרו מפ־רקיה דר״ה לנר‬ ‫מרב ארא בר יעקב‪.‬‬ ‫ובן רב אדא בר מתנה חבירו כזבחים ה‪:‬‬ ‫רב חנא כסוכר‪ ,‬נב‪ :‬שאמר עליו בהדי‬ ‫הנא באנדתא למה לי )פי׳ הוא בקי באגדה‬ ‫יותר ממני‪ ,‬רש״י(‪.‬‬

‫רב חםדא‪ ,‬בעיהבין סז‪ .‬אמרו כשפנעו‬ ‫בהדדי‪ ,‬רב הםדא מרתק שיפיותיה‬

‫ממתנייתא‬