עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/371

‫‪1204‬‬

‫ר׳ שמעון בן מנסיא

(הנדפס במשנה) ר״ש בן מנסיא‬ אומר משום רש״בי הנוי והכח וכו'.

ובספרי בהעלותך פסוק ויצעק רש״במ אומר אלו הזקנים, והמאמר מובא ויק"ר פ״טו־כד ותנחומא שם ושם איתא פליגא בה ר״ש בר אבא ור״ש בן מנסיא, והוא ט״ס וצ״ל רש"בי ורש״במ כדמובא בהערה שם.

ונזכר במשנה חגיגה פ״א מ״ז אמר איזהו מעוות שאינו יכול לתקון זח הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.

והיה כחבר לרבי שחולק עמו פא׳׳פ‬ ‫כביצה כי‪ .‬ת״ר בכור הם שנפל לבור‬ ‫ר' יהודה הנשיא אומר — א״ל ריש בן‬ ‫מנםיא הרי אמרו ובו׳‪.‬‬ ‫והואור׳ יוסי בן המשולם היו נקראץ‬ ‫בשם עדה קדושה כמע״ש פ״ב ה״ר‪,‬‬ ‫ומפורש בקה״ר פ״ט פסוק ראה חיים‬ ‫אמר ר׳ משום עדה קרושה קנה לך‬ ‫אומנות עם התורה — ולמה הוא קורא‬ ‫אותן עדה קדושה ששם היו ר׳ יוסי בן‬ ‫משולם ורש״במ שתיו משלשין היום‬ ‫שליש לתורה‪ ,‬שליש ‪.‬לתפלה‪ ,‬שליש‬ ‫למלאכה‪.‬‬ ‫ובםה״ד האריך מובא אם רש״במ נקרא‬ ‫גם בשם קהלה קדישא המובא ביצה‬ ‫בז‪ ,.‬ובאמת איגם שייכין ז״לז באשר‬ ‫בארתי בערך קהלה קדישא‪.‬‬ ‫הלכותיו בברייתא מציגו שבת מב‪.‬‬ ‫שאסיר ליתן באמבטי בשבת י בין חמץ‬ ‫לתוך צינן וכוי‪.‬‬ ‫ומגילה ז‪ .‬קהלת אינו מטמא את הירים‪.‬‬ ‫ומ״ק ד‪ .‬ערוגות זו למעלה מזו לא‬ ‫ידלה מן התחתוגה‪.‬‬ ‫יבתיבית בז‪ :‬ולו תהיי לאשה אשר‪.‬‬ ‫הראייה לקיימה‪.‬‬ ‫יגיטץ מט‪ .‬שיר של הקדש שגגת שיר‬ ‫של הדיוט פטיר יכו'‪,‬‬ ‫וב״ב קלב‪ — .‬שאם בא בנו אץ מתנתו‬ ‫מתנה‪.‬‬

‫ובע״ז נג‪ .‬ע״ז של ישראל אץ לה‬ ‫בטילה עולמית.

‫וזבחים צד‪ .‬עוצבא שחשב עליה לקצעה‬ ‫טהורה ער שיקציענה‪.‬‬ ‫ושם צג‪ :‬שאםור לשבור עצם בקרבן‬ ‫פםח אפילו עצם שאץ בו מוח‪.‬‬ ‫ובתוספתא תרומות פ״ח אומר אין לך‬ ‫גרב ובו‪/‬‬ ‫ומה שטציגו ב״ק גט‪ .‬ר' שמעון בן‬ ‫יהודה אומר משום ר״ש בן מגםיא אוגס‬ ‫איגו משלם את הצער הוא ט״ס וצ״ל‬ ‫משום ר׳ שמעון בן יוחאי‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בבתובית לט‪ .‬ובן הוא בדק״ס ב״ק שם‬ ‫בכל הב״י והיה יכתוב רש״בי וגעשה מן‬ ‫היו״ד מ״ם‪ ,‬ולא צדק בזה דוה״ר בח״ב‬ ‫צד ‪ .58‬וכן הוא מפורש בירושלמי כתובות‬ ‫פ״ג רה׳׳ה ר׳ שמעון פטר את האוגם מן‬ ‫הצער‪.‬‬ ‫דבריו באגרה מציגו ברכות סא‪ .‬אמר‬ ‫מלמד שקלעה הקב״ה לחוה ובו‪ /‬ובגדה‬ ‫מ ה ‪ :‬מובא המאמר שר״ל אמר בשמו‪.‬‬ ‫וביומא פה‪ :‬דרש הפסוק ושמרו ב״י‬ ‫את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת‬ ‫אחת כרי שישמור שבתות הרבה‪,‬‬ ‫ובמגילה טו‪ :‬מה ראתה אסתר שזימגח‬ ‫את המן אולי ירגיש המקום ויעשה גס‪.‬‬ ‫ובםגהדרין גט‪ .‬אמר חבל על שמש‬ ‫גדול שאבד מן העולם‪.‬‬ ‫וב״ר רפ״םג אמר מנין שאפילו הקב״ה‬ ‫מתמלא רחמים עליו בשעה שהוא יגע‬ ‫בחורה וכוי‪.‬‬ ‫ובויק״ר פ״כ־־ב רש״בל בשמו שתפוח‬ ‫עקיבו של אדם היה מכהה גלגל חמה‪,‬‬ ‫וצ״ל ר' לוי בשמו כדמובא המאמר‬ ‫תגחומא אחרייג וחוקת־יז‪.‬‬ ‫ורבי וב״ב היו גדולים מאוד בעיגיו‬ ‫כאבות פ״ו־ט אר״ש בן מגסיא אלו שבע‬ ‫מדות שמגו חכמים לצדיקים כולןגתקיימו‬ ‫ברבי ובגיו‪ ,‬והמאמר הזה מובא באריכות‬ ‫בירושלמי סנהדרין פ״יא ה״ג ר״ש בן

מנסיא‬