רב שימי בר זירי תני קמיה דר"פ כתמורה כד..
רב שישי (או ששת) בריה דרב אידי הקשה לר"פ כב"מ סה., ב"ב ח, וקרא לר"פ מר כב"מ קט..
רב שמואל בר אחא קמיה דר"פ כמנחות לד., יומא לז. לגרסת דק"ס הקשה לר"פ כנזיר נא:, ור"פ עשאו שלחי לגבות עבורו הכסף ממחוזאי כב"מ מו., ב"ב עז: קנ:, ובב"ק קד: איתא בר אבא וצ"ל בר אחא.
רב שמואל בר אידי היה שכיח קמיה דרבא וכשנפטר רבא אתא לקמיה דר"פ כתענית ט:.
רב שמואל בר שימי תרגמא קמיה דר"פ כריתות כז:.
והנה למותר לנו להביא הלכות ר"פ ודבריו היקרים באגדה יען כי יעלו לכמה מאות כי הוא היה אחד מעמודי התוך שבש"ס בבלי, וע"פ רוב המה שקלי וטריא עם אביי ורבא אשר ישב רוב שנותיו לפניהם ונביא אך לשונות ר"פ שהיה רגיל בהן.
מצינו תמיד שאמר בלשון הלכך, כברכות נט. הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.
ושם נט: הלכך צריך למימר רוב ההוראות ואהל ההודאות.
ושם ס: הלכך צ"ל רופא כל בשר ומפליא לעשות.
ומגילה כא: הלכך נימרינהו לתרוייהו הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע.
ושבת כ. וחולין כו. הלכך בעינן רוב עובו ורוב הקיפו.
ותענית כט: הלכך בר ישראל דאית ליה דינא כהדי נכרי לישתמיט וכו'.
ויבמות עב. הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ביה וכו'.
וסוטה מ. הלכך גימרינהו לכולהו.
וחולין מו. הלכך בעינן כזית במקום מרה וכזית במקום חיותה.
ושם סה. הלכך בעינן רוב ארכו ורוב הקיפו.
וכן דרכו לומר ש"מ כיומא כח: ש"מ יומא דעיבא כולה שימשא.
ויבמות קג. ש"מ האי איסתוירא עד ארעא נחית.
וב"ב עה: ש"מ האי עיבא ג' פרסי מיהוי.
ושם פד. ש"מ האי שמשא סומקתי היא.
וכן מובא הלשון ש"מ ע"ש ר"פ בסנהדרין יח: יט., חולין נח., ערכין יט:, תמיד כז., נדה כו..
ונראה בבירור יען כי הוא היה ממסדרי הגמרא ופוסקי ההלכה.
ויען שהיה סוחר גדול ומעורב עם הבריות לכן מצינו על שמו אמרי אינשי הרבה יותר מכל חביריו, ונביאם ע"פ סדר א"ב.
אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי, אבב בזיוני לא אחי ולא מרחמי שבת לב..
אגב אורחך לבעל דבבך אישתמע סנהדרין צה:.
אגרא דבי טמיא שתיקותא ברכות ו:.
איתתך נוצא גחין ולחיש לה ב"מ נט..
באתרא דמריה תלא ליה זייניה תמן קולבאי רעיא קולתיה תלא, סנהדרין קג..
בכיה ליה למר דלא ידע חייכי למר דלא ידע ווי ליה למר דלא ידע בין טב לביש, שם.
בת דינא בטל דינא שם צה..
גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה קמיה, שם צד..
נירדנא דלא טייזן שתא בציר משני, ע"ז כו..
