אם תפלת ערבית רשות כברכות כח., ובירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב שר"ע סמך אותו ור"מ ואמר ישב ר' מאיר תחלה, נתכרכמו פני ר"ש א"ל ר"ע דייך שאני ובוראך מכירין כוחך.
וכן ר"מ מפורש עירובין יג. ששימש את ר"ע בילדותו ולא היה יכול עדיין להבין עיקרי תורתו ולכן בא לפני ר' ישמעאל ללמוד ממנו גמרא ואח"כ בא לפני ר"ע.
ובסנהדרין יג: שר"ע סמכו אך לא קבלו ממנו, ובירושלמי שם פ"א ה"ב.
והוא היה באמת הראשון שבתלמידיו וירש ממנו לשונו הטהור והקצר כששנה המשנה ופירושה וזה שאמרו סתם מתני' ר"מ - אליבא דר"ע.
וכל זה לא נעשה בזמן קצר אך במשך שנים הרבה.
וכן ראב"י ב' היה תלמידו כיבמות צג., וכן בב"ר פ"סא-ג.
וכן ר' יהודה שמשו זמן רב כדמצינו עירובין מא. אר"י פ"א היינו יושבין לפני ר"ע ות"כ שחל להיות בשבת היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמאה בלא מלח (ופי' התוס' קבלה בידינו שר"ע אותה שנה מסוכן היה), וברכות לא. אר"י כך היה מנהגו של ר"ע.
וכן ר' יוסי אמרו פסחים יח. כשיטת ר"ע רבו אמרה, ובתרומות פ"ד מ"יג אר"י מעשה בא לפני ר"ע, ובתוספתא פרה ספ"ד אר"י בזה הלכה קפצתי לפני ר"ע.
וכן ר' יוחנן הסנדלר אמרו ברכות כב. בפירוש שהיה תלמידו דר' עקיבא, ובחגיגה פ"ג ה"א אמר לר"מ שמשתי את ר"ע עומדות מה שלא שימשת ישיבות, וביבמות פ"יב מ"ה היה הוא השואל את ר"ע כשהיה בבית האסורין כדין חליצה וכאשר נביא להלן.
ור"א בן שמוע לא נמצא בשום מקום חוץ ביבמות סב: וב"ר ספ"א-ג.
וכן ר' אליעזר בנו של ריה"ג בקה"ר פ"יא-ו.
ור' נחמיה שאמרו סנהדרין פו. סתם תוספתא ר' נחמיה אליבא דר"ע ובב"ר וקה"ר שם.
ומכל זה אנו רואין בבירור שהיו תלמידיו כמעט כל ימיהם, ולכן צריכים אנו לומר מה שקראו אחרונים יען שהם נשתיירו מכל תלמידיו וזה ברור.
והנה לערך משנת נ"ב שנה אחר החורבן שסבלו צרות רבות משרי רומי עד שעברה רוח קנאה עליהם ובראשם עמד איש אחד בשם שמעון בר כוזיבא ומרד בהרומים כדמובא בספר הקבלה להראב"ד שכבש ערים רבות והעיר ביתר היתה עיר המלוכה שלו ושם היו סנהדרין עד שאמרו סנהדרין יז: שבב"ד של ביתר היו שלשה חכמים גדולים שידעו ע' לשון, וגם התנא הנודע ר' אלעזר המודעי דוד בר כוזביא היה שם כתענית פ"ד ה"ה, א"כ לא לפלא מה שטעה ר"ע אחריו, ואמרו שם ר"ע כד הוה חמי בר כוזבה אמר דין הוא מלכא משיחא, ואפשר שמזה הוציא הרמב"ם בסוף ספר משפטים שר"ע היה נושא כליו של בן כוזיבא, והכונה יען שר"ע היה אז רבן של כל בני הגולה וזקן מופלג לערך יותר ממאה שנה והוא הסכים עליו שהוא המשיח בל"ס האמינו כל העם בו והתאחדו כחותיהם ביחד נגד הרומאים.
וקרוב מאוד לומר שגם מתלמידיו הרבים התחברו עם בר כוזביא בהסכם רבם הקדוש אך ר' יוחנן בן תורתא העמידו על האמת וא"ל עקיבא! יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבו.
ורז כפי הנראה עזב את ארץ ישראל והלך לו שנית לנהרדעא לעבר שנים כי חורבן ביתר הביאה מהפכה ואבדן העם הרבה יותר מחורבן הבית, כי כשחרב
