והלכותיו הללו מובאים כ"א במקומו, בנדה פ"ב מ"ו, בכורות פ"ג מ"ד, נגעים פ"ה מ"ג.
ועוד נזכר בנגעים פ"א מ"ד ר' דוסא בן הרכניס אומר מראות נגעים ל"ו, עקביה ב"מ אומר ע"ב.
(ונראה שאין בזה שום מחלוקת ואך יען שהיה בקי מאוד במראות נגעים עד שידע להכיר ע"ב מראות שונות זו"מז, ומה שחשבו באחרונה זה יען שהולך מן הפחות אל המרובה).
ונשאר לנו ממנו מאמרו היקר באבות רפ"ג שאמר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת - מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה.
והנה אנו יודעין בבירור שעקביה היה אחרי שמעיה ואבטליון, אבל באיזה זמן היה אחריהם דעת דרכי המשנה צד 56 שחי קרוב לימי הלל ושמאי ואחרי פטירת שמאי רצו לעשותו לאב בית דין וטעמו יען שחי טרם התגלע המחלוקת ולא נשמע יחיד האומר הלכה וזה עקביה ערב לבו - לכן א"ל חזור בך, עכ"ל.
ושכח הרה"ח הזה שכבר מצינו שחולק שמאי והלל עם חכמים כמה פעמים וכמפורש שבת טו. שחכמים חולקין עליהן.
אבל נראה בבירור שהוא היה עוד טרם שנתמנה שמאי לאב"ד וכשיצא מנחם אז רצו למנות את עקביה.
ונביא ג' ראיות:
- שאמרו בסנהדרין פח. מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהלאל כדין זקן ממרא, וידוע שארבעים שנה קודם החורבן פסקי דיני נפשות בסנהדרין כשבת טו., ומזה אנו רואין שהיה קודם זמן הזה.
- מהלשון שא"ל חזור בך ונעשיך אב"ד מוכח שהיה קודם שמאי כי ידוע שאחרי פטירת הלל ושמאי נתבטלה משרת האב"ד ואך ר"נ הזקן היה הנשיא.
- הלשון שאמר לבנו בעדיות שם אני שמעתי מפי המרובים, משמע שהיה בזמן בני בתירא שאז נתבטל כח הסנהדרין ע"י אבי הורדוס, ונשארו אך בתי מדרשות לתורה, ומשמרת הנשיאות הושם לפני שעה על ראש בני בתירא ולכן אמר אני שמעתי מפי המרובים, אבל אח"כ כשהוקם שתי הכתות בית שמאי ובית הלל לא מצינו בשום מקום שיאמרו לאחד מתלמידי ב"ש או לאחד מתלמידי ב"ה שיחזור בו, יען כי אז היה שני בתים לתורה שווין בתוארן ובקומן זל"ז וב"ש היה זמן רב קודם ב"ה כמבואר בערכם.
ובספר מבוא המשנה צד 271 יאמר י"ל שעקביה בן מהללאל היה בעת שנתמנה ראב"ע וא"ל שיבחרו אותו לאב"ד, וכן רוצה לומר שם שאיסי בן עקביה שהיה בזמן רבי הוא בנו, וכמה רחוק ד"ז מן האמת.
והחכם הזה חשב יען שנזכר בעדיות והעיד שם חשב שכל מס' עדיות נישנית בו ביום, והוא שגגה, שאז נתחברה כל העדיות ביחד אבל לא שכל החכמים הנזכרים שם היו בזמן ההוא, וזה ברור.
ובעדיות שם יסופר שנדוהו ומת בנדויו וסקלו ב"ד את ארונו, אמר ר' יהודה (ובספרי בהעלותך פק"ה איתא ר' יהודה בן בתירא וזה נכון) חו"ש שעקביא נתנדה שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביה ב"מ.
ובשעת פטירתו אמר לבנו חזור בד' דברים שהייתי אומר - אני שמעתי מפני המרובים והם שמעו מפי המרובים, אני עמדתי בשמועתי - אבל אתה שמעת מפי היחיד - ובקש מאביו לאמר אבא פקוד עלי לחבריך, א"ל איני מפקיד, א"ל שמא עולה מצאת בי, א"ל לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
ואולי שם בנו הוא ר' חנניה בן עקביה.
