ובסוכה מח: מנה"מ אמר רב עינא דאמר קרא וכו'.
וב"ק יט: בעי כשכשה בזנבה מהו.
ובחולין פד: מצינו דרש רב עינא אפתחא דבי ריש גלותא השוחט לוחלה בשבת חייב לכסות, אמר להו רבה אשתומא קא אמר (דבר תימא) לישמטוה לאמוריה מיניה, ופירש"י יחתכו את לשונו, ובל"ס כונת רבינו שצריך לתקן לשונו, ובל"ס כונת רבינו שצריך לתקן לשונו שלא כיון יפה להלכה במה שאמר, אבל קשה מאוד לומר שרבה יאמר כן על רב עינא שהיה כבר גבר סבא בזמן רב יהודה ור"ג, וגרסת דק"ס יותר נכון שגורס שרבינא אמר כן, וא"כ אין זה רב עינא אך רב עינא מרבנן סבוראי שמלך בסורא כדמובא באגרת דרש"ג ח"ב פ"ד וז"ל רב עינא בסורא, ורב סימוניה בפומבדיתא ובתר הכי רב רבאי מרוב (הנזכר ג"כ עוד בגמרא) ורבינא הוא רבינא רב אומציא שנפטר תתי"ז לשטרות.
רב עינא סבא
ערך רב עונא.
עיני בן היקף
ערך אליועיני.
עיפא בן רחבא מפומבדיתא
(ובירושלמי נקרא בשם חיפה).
אביו רחבה היה תלמיד מובהק לרב יהודה כפסחים יג:.
והיה לו אח בשם אבימי ושניהם היו נקראין בשם חריפי דפומבדיתא כסנהדרין יז:.
והיה תלמיד רבה כשבועות כח: שאמרו עיפא תני שבועות בי רבה פגע ביה אבימי אחיו א"ל שבועה שלא אכלתי - מהו, א"ל אינו חייב אלא אחת, א,ל אישתבשית - אמר אביי זימנין דמשתכח להא דעיפא כדמר.
ובירושלמי נדרים פ"ג ה"ג ושבועות פ"ג ה"ז מובא המאמר בזה הלשון, אבימי אחוי דחיפה אמר שמשית בנדרין שמשית בשבועות (פי' בקי אני במס' נדרים ושבועות או שלמדתי מס' נדרים ושבועות), בעי חיפא מיבדקיניה היו לפניו ה' בכרות ואמר שבועה - א"ל חייב על כל או"א א"ל אינו חייב אלא אחת, חזר חיפא ובדקיה - א"ר יוסי מסתכרא כאחיי דחיפא.
ובפאה פ"ז ה"ה, ומע"ש פ"ה ה"ה חיפא שאל, ובירושלמי חולין (הנדפס כעת) לה: חיפא שאל לר' חגאי א"ל נשמעינהו מן הדא דאמר ר' בא בשם רבנן דתמן.
וכן נזכר בירושלמי ר"ה רפ"א אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה, ור' יונה שקיל וטרי בדבריו.
ובשבת ס: א"ל איפה (ופירש"י בנו של רחבה דפומבדיתא) לרבה בב"ח אתון תלמידי דר"י - אנן נעביד כר' חנינא.
וביבמות קט. אמר עיפא מ"ט דר"א - א"ל רבנן - אמר אביי היינו טעמא וכו'.
ונזכרו האחים ביחד בשם קשו בה בני רחבה כשבת קג., סנהדרין כו. או אמרי חריפי דפומבדיתא כקידושין לט..
עיקש
(עכבור, מלכים ב' פכ"ב-יב).
ר' חנניא בר עכברי ירושלמי סוף תרומות, ובל"ס הוא שם עיר כב"מ כד:, ע"ז ל., כי לא יקרא בן ישראל ע"ש שרץ טמא, ואע"פ שאנו קורין בשמות חיות טמאות, זה יען שנזכרו בתורה כמו בנימין זאב יטרף, גור אריה יהודה או ואהיה להם כדוב, אבל אחרי שרצים טמאים אף שנזכרה עכבר בתורה לא היו קורין בשמותן. ומה שמצנו חולדה הנביאה, אמרו באמת במגילה יד: ע"ז תרי נשים יהירן הווין וסגיין שמייהו.
עכימאי
ר' יונתן בן עכימאי שבת מט..
