עבור גלילאה
ערך גלילאה.
עוזיאל
(עוזיאל דוד משה, שמות פ"ו-יח).
יונתן בן עוזיאל סוכה כח..
ר' עוזיאל בריה דר' נחוניא דברת הוורן
נזכר בירושלמי שבת פ"א סה"ז וביצה ל"ג ה"ב ר' חזקיה בשמו, ובמע"ש איתא בטעות ר' יחזקאל. ובמו"ק ה. מובא המאמר בשם ר' עוזיאל בר בריה דר' עוזיאל רבה.
ר' עוזיאל רבה
עיין ערך הקודם.
עויא
רב אחא בר עויא פסחים לג:, ובסה"ד ערבב אויא ביחד ולא קרבו זל"ז.
רב עוירא א)
היה בר א"י תלמידו דר' אמי ור' אסי כדמצינו תמיד דרש רב עוירא זמנין משמיה דר' אמי וזמנין משמיה דר' אסי כברכות כ:, פסחים קיט:, גיטין ז., סוטה ד:, חולין פד:.
ומצינו סוכה נב. דרש רב עוירא ואיתימא ריב"ל ז' שמות יש לו ליצה"ר.
ופסחים קי: אמר קערות וככרות אין בהן משום זוגות.
וכבתובות קיב. ר' חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר' חנינא איקלעו לההוא אתרא - לשנה איקלע ר' אלעזר להתם וכו'.
ובזמן אביי בא לבבל כחולין נא. א"ל רב ספרא לאביי חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר רב עוירא שמי, שלח אביי שיבא אצלו ולא רצה, ואזל אביי לגביה, א"ל מפטיר כנסיות לעילא מרבי רבה (ר' יהודה הנשיא, רש"י, ובל"ס צ"ל ר"י נשיאה, ודעת היוחסין מאמר ראשון ערך רבי יותר נכון שכונתו על ר' יוחנן שקראו רבי רבה, וזה שאע"פ שהיה תלמיד ר' אמי ור' אסי אבל זה היה עוד בחיי ר' יוחנן).
רב עוירא ב)
היה תלמידו דרבא וחבר רבינא, כחולין נה. שאמר משמיה דרבא, וב"ב קלא. חולק עם רבינא משמיה דרבא, ובפסחים עג. מתקיף לה רבינא - אמר רב עוירא וכו'. ובכתובות קג. א"ל לרבינא מי דמי.
ומה שמצינו מנחות מג. רב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא צ"ל רב אויא שהיה קשיש מרבא, (דק"ס).
ומצינו רב אחא בריה דרב עוירא בזמן רב אשי כברכות מד..
ר' עוירא סבא
בפסחים נא. כי אתא רבב"ח (מא"י לבבל) אכל דאייתרא, עול לגביה רב עוירא סבא ורב בריה דר"ה, כיון דחזינהו סכייה מינייהו, אתו וא"ל לאביי א"ל שווינכו ככותאי. וברי"ף גרס רב אויא וברא"ש עויא, ועיין ערך רב אויא סבא.
עולא
בלי שום ספק שסתם עולא הנזכר תמיד בבבלי הוא עולא בר ישמעאל הנזכר תמיד בירושלמי, ואך במק"א נשאר לנו שמו ושם אביו בבבלי כסנהדרין צב., וראיה לזה מצינו סוכה פ"ד ה"ה עולא בר ישמעאל בשם ר"א שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל אין יוצאין בהן ידי חובתו, ובפסחים ע. המאמר הזה ע"ש עולא אר"א.
וכן גיטין פ"ה סה"ו עולא בר ישמעאל בדין הוה אפילו לא נודעה לרבים לא תכפר וכו', ובגיטין נה. איתא בשם סתם עולא.
אביו ר' ישמעאל היה חכם גודל כמבואר בערכו.
ובשבת יג. יסופר עליו דכי הוה אתי מבי רב הוה מנשקל לאחוותיה אבי חדייהו ואמרי לה אביי ידייהו.
וזכה עוד לקבל מפי חכמי האמוראים
