עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/136

הדף הזה לא עבר הגהה


ובשאלתות שלנו איתא שהיה לו חמור למכור, והק"בה שילם לו מדה כנגד מדה כאשר יסופר ב"ק קטז. שפ"א אזל בשיירתא לוינהו ארי וכל לילה היו נותנין לו חמור וקאכיל כי מטא זמניה דרב ספרא שדר ליה חמירו ולא אכליה.

וכן ההיה זהיר מאוד בכבוד שבת כשבת קיט. שהיה מחריך רישא בעצמו לכבוד שבת.

ובמו"ק יב. יסופר שמר זוטרא בריה דר"נ בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום (ובנו בחו"המ) איקלע רב ספרה ור"ה בר חיננא ולא עלו לגביה.

משפחתו מצינו שהיה לו אח בשם רב דימי כערכין טז. רב דימי אחוה דרב ספרא חלש על לגביה רב ספרא לשולי ביה. ואח אחד בשם ר' יוחנן כחגיגה פ"א ה"ו.

ונפטר בבל בעיר פומבדיתא במקום אביי כמו"ק הכ. שאמרו כי נח נפשיה דרב ספרא לא קרעו רבנן עליה אמרי לא גמרינן מיניה אמר להו אביי מי תניא הרב שמת, חכם שמת תניא. ועוד כל יומא שמעתיה בפומין בבי מדרשא, וכמו שאמרנו שהיה מהנחותי והביא תורת א"י לבבל ומבבל לא"י.

וראה זה פלא שלא נזכר שום דבר ממנו בירושלמי אף שמפורש שהיה כמה פעמים בא"י כדמובא לעיל.

ובמבוא הירושלמי ערך רב ספרא יכחיש ויאמר שאך בנערותו הלך לא"י ולא ישב שם ימים רבים. ומה שמובא ע"ז ד. משתבח להוא ר' אבהו למיני ברב ספרא הוא שלא בדיוק. ובמחילה דבר זה לא ניתן להאמר להכחיש גמרות מפורשות כאשר הבאנו לעיל, ולא נודע לנו הסיבה למה לא נזכר בירושלמי.


רב ספרא בריה דרב ייבא

נזכר ב"ב ה. אמר לרבינא. ושם ט. גרס רב סמא, אך בדק"ס הגרסא רב ספרא.


אבא סקרא

ערך בן בטיח.


סתריאל

ר' ישמעאל בן סתריאל (בזמן רבי) בכורות נז:.


ע


עגיל

ר' חנינא בר עגיל ב"ק נד:.


עדה קדושה

כן היו נקראין ר' יוסי בן המשולם ור' שמעון בן מנסיא בירושלמי מע"ש פ"ב ה"ד, עיין ערכם.


עדו

(עדו הנביא, ד"ה ב' פ"יג-כב).

ר' חנניה בר עדו תוספתא סוף עידיות.


עדי

בערוך ערך נמס מביא ממגילה יב: מרדכי מוכתר בנימוס הוה כעדי פי' (כאדם אחר ששמו עדי) שהיה ידוע בדורו וזהיר במצות, אבל רש"י שם לא גרס תיבת כעדי.


עדי טייעא

במנחות סט: יסופר עליו שנחית ליה (מן העננים) רום כיזבא חיטי בג' פרסי.


עדל או ערל

ערך בן תדל.


עוא

רב אחא בר עוא חולין נ:.


רב עובדיה

(תלמיד רבא).

בברכות טו. תני קמיה דרבא, ובנדה כ: יסופר שאפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרא דמא לקמיה דרבא הוה יתיב רב עובדיה קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא, ופשט הפשוט שרבא הריח, אבל ביוחסין כתב שקאי על רב עובדא, וכתב בסה"ד שטעה היוחסין בזה, אבל כן הוא דעת הרש"בא בנדה שם וז"ל ונ"ל דרב עובדיה הוא דארחיה, דרבא לא הוה בקי בדמים, והאריך שם בראיות.

וב"ב כב: רבא שרא לרב יאשיה ולרב עובדיה השוקא.