גדול הדור ונודע לצדיק וחסיד, וכשחלה בנו של רי"בז אמר לרח"בד בני בקש עליו רחמים ויחיה, הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה, אמר רי"בז אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בן ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחין עליו, אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך? א"ל לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני המלך וכו'.
הוא ראה עוד הבית בבנינו כאשר יסופר בריש קה"ר שראה בני עירו (שהיה דר בעיר ערב סמוכה לציפורי כירושלמי ברכות פ"ד ה"א־כח:) מעלין נדרים ונדבות לירושלים (והוא שהיה עני גדול ולא יכול לעשות כמותן) יצא למדברה של עירו וראה אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים, בקש לשכור פועלין נזדמנו לו ה' בני אדם – א"ל תן לנו ה' סלעים, אך לא היה יכולת בידו ליתן להם כ"כ – זימן לו הקב"ה ה' מלאכים בדמות ב"א והמה הביאו אותו ואת האבן לירושלים ונכנס ללשכת הגזית וכו'.
וביבמות קכא: יסופר מעשה שנפלה בתו של נחוניא חופר שיחין (לעולי רגלים) שנפלה לבור הגדול באו והודיעו לרח"בד, שעה ראשונה א"ל שלום – שלישית א"ל עלתה – א"ל נביא אתה? א"ל לא נביא אנכי – אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו? וגם מזה אנו רואין שהיה כבר בזמן הבית אדם גדול וידוע לבעל מופת.
מתורתו לא נתקיימה לנו, ונזכר במשנה אך ג' פעמים, ברכות פ"ה מ"ה אמרו עליו על רחב"ד שהיה מתפלל על החולין ואומר זה חי וזה מת, א"ל מנין אתה יודע א"ל אם שגורה תפלתי בפי יודע אנו שהוא מקובל וכו', ובאבות פ"ג מ"ט נשארו לנו מאמריו היקרים כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת – וכל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת – כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו.
ובסוף סוטה נזכר פטירתו כשמת בטלו אנשי מעשה.
ובפרקי דר"א פ"כט מצינו רחב"ד אומר כל הנימולים ביום השלישי כאב הוא להם, ושם ספ"לא אמר אותו האיל (שהקריב אברהם) לא יצא ממנו דבר לבטלה אפרו של איל הוא יסוד שע"ג המזבח וכו', ומדרש משלי פ"יא אמר אין לך צדקה שמצלת את האדם מדינה של גיהנם אלא תורה בלבד, ובמכלתא דרש"בי הנדפס בהפלס ש"ב חוברת א' מובא ממנו דרשה שאמר אין אדם אלא ישראל. והנה אף שמתורתו לא נשארה לנו אף מעט מהרבה אבל מחסידותו והנסים הגדולים שנעשו ע"י מצינו הרבה מאוד יותר מעל כל חבריו התנאים.
מלאכתו שהתפרנס ממנה נראה שהיה סותת אבנים מלאכה כבדה מאוד כדמוכח ממדרש ריש קהלת שהבאנו לעיל. ומלאכתו לא הביאה לו כדי מחית נפשות ב"ב, אך הוא הסתפק בקב חרובין מע"ש לע"ש כברכות יז: ותענית כד: אר"י אמר רב בכל יום ויום ב"ק יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובין מע"ש לע"ש.
ולא נהנה מן הע"הז כלום כדאמרו ברכות סא: לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי (העו"הז) ולר"ח בן דוסא (העו"הב), ובחגיגיה יד. דרשו ונשוא פנים זה שנושאין פנים לדורו בעבורו למעלה כגון ר' חנינא ב"ד, ולא הוציא מפיו שום דבר שקר מעולם עד שאמרו עליו מכלתא יתרו פ"ה אנשי אמת כגון ר' חנינא ב"ד וחבריו.
ובתענית כד: יסופר כל הנפלאות שנעשה ע"י שפ"א אזל באורחא (והיה דרי צנא דמלח על רישיה, עין יעקב) אתא מטרא אמר לפניו רבש"ע כל העולם
