ופריך ורב שביק רבנן ועביד כר"מ? אמרי משום דברייתא איפכא תניא.
ר' חנינא בריה דר' אבהו
בירושלמי פסחים פ"ג ה"ז יסופר שאביו שלחו ללמוד בטבריא אתו וא"ל שבנו עוסק בקבורת מתים, שלח ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא?
וקיבל מאביו כקידושין לג: אמר [ר'] חזקיה א"ל ר' חנינא בריה דר' אבהו א"ר אבהו א"ר אבדימי דמן חיפא חכם עובד עומד מלפניו ד' אמות, וכן ההוא בבכורים פ"ג ה"ה ושם איתא בפירוש ר' חזיקה, ובכתובות ספ"ד ר' חנניה בריה דר' אבהו, ואית דאמרי לה בשם ר' אבהו קסרין ביהודה, וביבמות פ"ד הי"א אמר, אבא הוה ליה עובדא ושלח ושאל לר' חייא [בר אבא] ולר' יוסי (אסי) ולר' אמי.
והיה דיין ביעור כדמשמע יבמות פ"ב סה"ד אתא עובדא קומי ר' חנינא בריה דר' אבהו אמר יסבון באתר דלא חכמין להון.
דבריו מצינו ברכות פ"ז ה"ג שאמר במקהלת כתיב, ובתענית פ"א ה"א אמר בספרו של ר"מ מצאו משא דומה משא דומי.
האומרים בשמו מצינו ר' אלעזר בר' יוסי (האמורא) כאיכ"ר פ"ג־ו שאמרו שם ר"א בר' יוסי בש םר' חנניא בריה דר' אבהו מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל נחתום אחד ללמדו אומנות א"ל ימתין אצלי חמש שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה, ובקה"ר חסר תיבת בר' יוסי, ובסה"ד יפלפל ויאמר כי ר"א בר יוסי זה הוא בן ר' יוסי בן חלפתא חתנא, א"כ ר' חנניה זה בריה דר' אבהו הוא קדמון, ובמחילה מכבודו שלא ידע שבירושלמי ר"א בר' יוסי הוא אמורא אחרון, והמקור המעשה מובא בנדרים ג: בע"א מעט.
ר' ברכיה בשמו מדרש תהלים פ"קיט־ד.
ר' חזקיה בשמו בכורים פ"ג ה"ה.
ר' יוסי (בר' בון) בשמו יבמות פ"ד ה"יא.
רב חנינא (או חיננא–חנניא) בר אבין
בכל הש"ס נזכר ביחד עם אחיו אביי ושניהם היו תלמידי רבה כפסחים לד. אביי בר אבין ורב חנניה בר אבין תנו תרומות בי רבה פגע בהו רבא בר מתנה א"ל מאי אמריתו בתרומות דבי מר – א"ל הכי אמר רבה, ואביי היה חברם כדמצינו עירובין סה. פט., ב"ב פז: יתיב אביי ב"א ור' חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתיב וקאמרי, וכן מצינו שניהם ביחד בלשון דאמרי תרוויהו כברכות כט:, שבת פו:, עירובין פז:, יבמות קח. קיט:, ושם לו. איתא אביי בר אבא ור' חיננא בר אביי. וצ"ל אביי בר אבין ור"ח בר אבין, וכן בכריתות כ. איתא אמי בר אבין ור' חנניא בר אבין וצ"ל אביי ב"א וכו'.
ר' חנינא בריה דרב אדא
נזכר בפתיחתא דאס"ר־ח, ובשהש"ר פ"א־ב ר' חנינא בריה דר' אדא בשם ר' תנחום בר אחא וחמורים מד"ת, והמאמר מובא בירושלמי ברכות פ"א ה"ד ושם ר' חנניה בריה דרב אדא בשם ר' תנחום בי ר' חייא.
ר' חנינא בן אורי
בד"א רבה רפ"א זו מדרש דרש ר' חנינא בן אורי לפני חכמים משום ר' נתן, ומשמע שהוא תנא.
ר' חנינא בריה דר' אחא
בב"ר פ"צה־ג חולק עם ר' חנינא, ונזכר תנחומא נח־יד, וב"ר פ"נז־ד בשם ר' חנניא בריה דר' אחא עם ר' חמא, וכן נזכר אס"ר פ"ג־ו, אבל בויק"ר פ"ג־ו גרס ר' חנינא בר אבא.
