וקדרה – א"ר חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו.
ובתוספתא צוקערמאנדעל נזכר סוף אהלות.
ר' חנן
בחולין ה: ר' חנן א"ר יעקב בר אידי אריב"ל. ובסנהדרין ח. א"ר חנן ואיתימא ר' שבתאי (וקאי על דברי ר' אלעזר), וברכות י: א"ר חנן אפילו בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים (וקאי אדברי ר' יוחנן ור' אלעזר.)
רב חנן
בקידושין לט. רב חנן ורב ענן הוו שקלי ואזלי באורחא חזיוהו לההוא גברא דקא זרע זרעים בהדי הדדי א"ל ניתי מר נישמתיה וכו'. וידוע שרב ענן היה תלמיד שמואל.
רב חנן תלמיד רבא
כפסחים קיז: ששאל מרבא, ובחולין פ. א"ל לרב אשי אמימר שרי תרבייהו.
ר' חנן אבוה דר' שמעון
בירושלמי פאה פ"א ה"ה א"ר יוני אזלת לדרומא ושמעית ר' חנן אבוי דר' שמעון בשם ריב"ל, ובחולין קלב: איתא סתם זקני דרום. וכן נמצא המאמר בירושלמי חולין הנדפס כעת דף עג. והחכם ר"ז באבאר כתב "בהקדם" ח"א צד 33 שלא נמצא שם האמורא הזה בשום מקום ולא ראה הירושלמי דפאה הנ"ל. ובנו ר' שמעון נזכר במד' תהלים פע"ח־יז.
חנן בישא
בזמן ר"ה כב"ק לז. שתקע לההוא גברא אתא לקמיה דר"ה א"ל זיל הב ליה פלגא דזוזא, והיה לו זוז רע שלא היה יכול להחליפו תקע ליה אחרינא ויהביה ליה כל הזוז. ושם קטו. שגנב גלימא ומכרה אתא לקמיה דר"ה – ואמרו שם נהי דמפורסם לבישותא, לגניבותא לא מפורסם.
רב חנן בר אבא – רבא – רבה
בדבר האמורא הזה יש מבוכה גדולה, בסה"ד בערך רב חנן בר רבא תפס את היוחסין ששכח זכרו. ובאמת הצדק עם היוחסין כי רב חנא בר אבא הוא בר רבא, ולפעמים נשתבש לרבה. וכן מובא ביוחסין השלם רב חנן בר אבא חתניה דרב – נ"א ר"ח בר רבא והכל אחד. וכידוע שרבא ורבה היה שמותיהן אבא. ואחרי העיון נראה בבירור שרב חנן בר אבא היה ירושלמי כי כבר בארנו בערך רב שבא לא"י לר' חייא דודו בימי נעורתו והיה שם כל ימי רבי (מלבד מה שהלך כפעם בפעם לבבל לזמן קצר), וגם היה בימי בנו ר"נ בא"י ואך בימי ר' יהודה נשיאה בשנת תק"ל לשטרות לעת זקנותו התיישב בבבל וקבע ישיבתו הגדולה בסורא, ולכן אי אפשר לומר שאשתו ובניו לא היו עמו בא"י, ובפרט רב שהיה קדוש עליון וכאשר יסופר ביומא יח: כשאיקלע לדרשיש הכריז מאן הויא ליומא, וגם כשהיה בא"י היו לו תלמידים הרבה, ואחד מהן היה רב חנן בר אבא או כאשר נקרא בירושלמי חנן בר בא, וכמעט לכ קבלותיו היו אך מרב כדמצינו רב חנן בר רבא אמר רב כעירובין ה: ט. (ושם רב חנין בר רבא), ר"ה כב. לא., (סוכה ב: ושם בר רבה), יבמות סג: ג"פ, גיטין לא:, כתובות טו., ב"ב צא. ה"פ, ע"ז יא: מז., חולין סג., ונשאר שמו גם בבבלי בשם רב חנן בר אבא כשבת קיב: כי אתא רבין אמר רב חנן בר אבא אמר רב (יען כי ההלכה הזאת נשארה בפי אמוראי א"י כשלמד רב עם תלמידיו שם ורבין הביאה לבבל), וכן ב"ב כה. נזכר בשם בר רבא והמאמר הזה בגיטין לא: בשם בר רבא.
וירושלמי פסחים פ"ד סה"ג ר' ביסנא
