עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf/44

הדף הזה עבר הגהה

למה נסמכו אהלים לנחלים וכו'. שם לב: אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור והתפלל שנאמר קוה וכו', שם נו: מאי קרא אנכי ארד. שבת י: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, יומא כח: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהן. תענית ז. מאי דכתיב ברזל בברזל יחד מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני ת"ח מדדין זא"ז בהלכה. סוטה יג: משכם גנבוהו (ליוסף) ולשכם נחזיר אבידתו. כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מע"הכ על שגמרו. מ"מ מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות, שם יד. אף משה רבינו אינו יודע היכן קבוע – מ"מ נקבר משה אצל בית פעור וכו'. ובקידושין ע: כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל – כשהקב"ה מטהר שבטים שבטו של לוי מטהר תחלה. ובסנהדרין ח. אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון וכו', ושם לה. מה"מ אר"ח בר חנינא דאמר קרא מלאתי משפט – רבא אמר וכו'.

וכן מצינו דרשותיו ב"ר פמ"ז־ב, פס"ז־א. ב. פע"ה־ט, ש"ר פ"א־ט. כה. פ"ח־ב. איכ"ר פ"ב־י, רפ"ג, תנחומא ויחי־ו, וארא־ח. בשלח־כג, משפטים־י, שופטים־ו, ט, מדרש תהלים פע"ח־ב, מדרש משלי פי"ב־כ, פ"ף־ב. פכ"ה־א, פל"א־י.

האומרים בשמו מצינו ר' לוי בר חמא כר"ה כט:, זבחים נג:.

ר' פנחס ור' אחא בשמו מד' תהלים פ"מ־ד. ומזה נראה לי שזה ר' חמא בר חנינא הוא ר' חמא בר' חנינא בר פפא המובא בשהש"ר פ"ו פסוק הסבי עיניך שר' פנחס אמר בשמו.

ובמד' תהלים פ"מ־ד מצינו אותו עם ר' יודן ור' אידי.

רב חמא בר חנינא בר פפא

ערך רב חמא בר חנינא ב).

חמא בר חסא

נזכר שבת פח. ר' אבדימי בר חמא בר חסא, ובעירובין נה. איתא בר דוסא, ובזבחים קיח. ר' אבדימי בר חמא וגרסת דק"ס בר חמא בר דוסא, ובל"ס שמן דלי"ת וי"ו נעשה חי"ת או להיפוך.

רב חמא בר טוביא

בסנהדרין נב: יסופר שאמרתא בת טלי בת כהן שזינתה הואי, אקפה רב חמא בר טוביא חבילי זמורות ושרפה. אמר רב יוסף טעה בתרתי וכו', ומזה אנו רואין שהיה הראש בעירו.

ר' חמא בר' יוסי (או יוסף)

היה תלמיד דר' אושעיא כסנהדרין קיב. אר"ח בר יוסי א"ר אושעיא, ושם טז: גרס ר' חייא בר יוסף, ובע"ז מד: א"ר חמא בר יוסף ברבי א"ר אושעיא (וצ"ל ר' חמא ב"י א"ר אושעיא ברבי כגרסת דקדוקי סופרים) תשובה גנובה השיבו ר"ג וכו' ואני אומר אינה גנובה. ובנדה יט. אמר בשם ר' אושעיא מאי קרא וכו'.

ובימי ר' יוחנן היה כבר זקן הדור. והיה אז הריש בחמתא דגדר (סמוכה לטבריא כעירובין פ"ה ה"ז). כירושל' עירובין פ"ו ה"ד ר' חייא (בר אבא) ר' יסא ר' אימי סלקין לחמתה דגדר שאלון לר' חמא בר יוסף ושרא, שמע ר' יוחנן ואמר יפה עשיתם. ובבבלי עירובין סה: מובא המאמר ר' חנינא (צ"ל ר' חמא כגרסת ר"ח ודק"ס) בר יוסף ורחב"א ור' אסי אקלעו לההוא פונדק – ר"ח בר יוסף אמר נשכור, ור' אמי לא נשכור, א"ל רחב"א נסמוך על דברי זקן (ר' חמא ב"י) אתו שיילו לר' יוחנן א"ל יפה עשיתם ששכרתם, ובערלה פ"ב ה"ה התיב ר' חמא בר יוסף קומי ר"י. וכן נזכר ע"ז יד: