רב חסדא ארחב"ג מנחות עח.
רב מניומי בר חלקיה ארחב"ג מנחות לב:.
רבה בר ר"ה קראו רבותינו הבקיאין בדבר הלכה (לחד לישנא) כגיטין פו:.
רבה בר מחסיא ארחב"ג תענית יב.
וכן נזכר שבת פב:, פסחים פו.
חמא בר דוסא
ערך חמא בר חסא.
רב חמא בר חלפתא
נזכר ויק"ר פ"כח־ו, ובילקוט אמור גרס ר' חמא בר חנינא.
ר' חמא בר חנינא (הראשון)
לפי הגמרא דשבת לח. זכה עוד להיות בחברת רבי שאמרו שם א"ר חמא בר"ח פ"א נתאחרתי אני ורבי למק"א והביאו לפנינו ביצים וכו', אבל יותר נראה גרסת הירושלמי שבת פ"ג ה"א שאמר ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר' חנינא "אני ואבא" עלינו לחמת דגדר והביאו לפנינו ביצים וכו'. ובנדרים סב. ר' חמא בר"ח איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל, ויתיב לשמיעה לא אכיל, א"ל אכיל כך אמר לי ר' ישמעאל בר' יוסי משום אביו וכו'. ואולי צ"ל "כך אמר רי"ברי" ותיבת לי מיותר.
וקרוב מאוד לומר שהוא היה בנו של ר' חנינא בר חמא תלמידו הגדול דרבי, ולכן זכה לראות את חכמי דור רבי.
מקומו היה בציפורי מקום אביו כשבת פ"ו ה"ב ציפוראי אמרי מן כנשתא דבבלאי עד תרעיה דר' חמא בר' חנינא. והתרועע עם ר' אושעיא כירושלמי סוף פאה ושקלים ספ"ה ר' חמא בר"ח ור' הושעיא (רבה) הוו מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר לרבי הושעיא כמה ממון שיקעו אבותי כאן, וידוע שר' חנינא היה עשיר גדול ובנה בי"הכנס בציפורי כפאה פ"ז סה"ד.
והיה שם מגדולי העיר כתענית כה. שר' חמא בר"ח גזר תעניתא ולא אתא מטרא א"ל והא ריב"ל גזר ואתא מטרא וכו', אבל בירושלמי שם פ"ג ה"ד יסופר המעשה על ר' חנינא בר חמא.
ובשבת קמז: חולק עם ר' יוחנן בהלכה. ובב"ר פס"ח־יא ר' ברכיה ור"ל בשמו. וב"ר רפ"יח ר' חמא בר"ח ורשב"ל תרוויהון אמרין.
וכ ןחולק עם ר' שמואל ב"נ כב"ר רפפ"ח.
והדרשן הנודע ר' לוי קיבל הרבה ממנו כתנחומא בראשית־יז, חיי שרה־ב, תולדות־כב, אחרי־ג, תצא־יח, מדרש תהלים פיח־יא, מדרש שמואל פ"א־ז. פכ"ד־א, ובמדרש תהלים פק"א־ד א"ר לוי מ"ט דר' חמא בר חנינא.
ובמדרש הגדול מקץ צד 647 מביא, ר' חמא סגי נהורא הוה, יתיב ולעי באורייתא עבד עליה ר' יוחנן א"ל שלם עלך בר חוריא, א"ל מאי שמעת דאנא בר עבדן? א"ל לאו, אלא שאתה בן חורין לעו"הב, אפשר שהוא ר' חמא בר חנינא, כי ר' חמאאחר בזמן ר"י לא היה. אבל מה שמצינו תמיד באגדה ר' חמא בר חנינא הוא מאוחר וכאשר נבאר.
ר' חמא בר חנינא ב)
היה תלמידו דר' חייא בר אבא כסנהדרין כט. שאמר מפירקא דר"ח בר אבא שמיע לי שאני מסית, וברכות ה: ר' חמא בר"ח א"ר יצחק, ובסוכה מז. א"ר יוחנן אין אומרים זמן בשמיני של חג – א"ר לוי בר חמא ואיתימא ר' חמא ב"ח תדע, והיה חבירו דר' חלבו ככלאים פ"ט ה"ג־לב. שחולקין וחולק עם ר' יששכר מכפר מנדי ב"ר פנ"ב־ה. פע"ד־ז, ויק"ר פ"א־יג.
ועל פי רוב מצינו אותו אך באגדה כברכות טו: שאמר כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם.
