ע"ז עג: הגדילו באיסור אסיר.
חולין קו. חמי טבריא אין נוטלין מהן לידים.
וכן אמר תמיד "אמר קרא" כקידושין יז: כו., הוריות ד. ט:, ע"ז נג.
באגדה מצינו ממנו אך מעט כסוטה ה. שאמר אין תפלתו של ארם נשמעת אלא אם כן משים לבו כבשר. ובערכין יט. אמר אמרי אינשי סבא בביתא פאחי בביתא וכו'.
ומה שנזכר ע"ז נד. הוא ר' חזקיה האחרון. מקומו הקבוע היה טבריא כמגילה ה: חזקיה קרי בטבריא בי"ד ובט"ו, וברכות נג. אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של צפורי (שהיו קרובות זא"ז זו אל זו).
נפטר בטבריא ונקבר שם כמפורש מו"ק כה. כשהובא ר"ה לא"י ר' אמי ור' אסי נפקו, וידוע שהמה היו בטבריא במקום ר' יוחנן, וכשהעלו את ר"ה למערא דר"ח הוה גני יהודה מימיניה וחזקיה משמאליה, וקברו את ר"ה אצל חזקיה.
ר' חזקיה
הנזכר בזהר עיין נח סט: שאזיל מקפוטקיא ללוד פגע ביה ר' ייסא, ושם ויצא קנא. ר' חייא ור' חזקיה הוו יתבי וכו', ושם וישלח קעו: שמצא לר' יוסי וכו', ושם קצז: שהלך עם ר' ייסא מקפוטקיא ללוד. ושם ויחי רכו. שלמד מפירקין דרב ייבא סבא, ושם רכט: שהלך עם ר' יוסי ור' יהודה באורחא, ושם רמג: שהלך עם ר' יוסי לראות לר"ש בקפוטקיא, שם יתרו סח: שהלך עם ר' אלעזר וראו נחש אחד ורצה ר' חזקיה להרגו ולא הניחו ר"א.
שם פו. שהלך עם ר' יהודה מקפוטקיא ללוד לראות לר"ש.
שם פקודי רכג: יתיב עם ר' אבא ור' יוסי.
שם ויקרא ד: שאל לרשב"י.
שם תזריע נ: ישב קמיה דר"ש.
שם מצורע נד. ישב קמיה דר"א.
שם אחרי עא. שהוא ור' ייסא היו בגוש חלב.
ובזהר נשא קכז: קראו ר' חזקיה בר רב.
ומה נאה דרשתו נשא קכו. אשתך כגפן פוריה מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה כך אתתא דישראל - לא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגא.
ר' חזקיה (אמורא בא"י בדור הרביעי)
הוא היה תלמידו המובהק דר' ירמיה כזבחים עה: ר' הונא ור' חזקיה תלמידי דר' ירמיה אמרו, וכשביעית פ"ח ה"ב אתא ר' חזקיה ושאל לר' ירמיה, וביבמות פ"ד ה"א ר' בא בר כהן אמר קומי ר' יוסי שר' ירמיה אמרה א"ל ר' חזקיה לא אמר ר' ירמיה ואיקפד ר' יוסי ואמר שאפילו יהושע שהיה קשור למשה לא אמר כן ואת אמרת כן? ומזה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק. וכן מצינו בבבלי סוכה מה:, סנהדרין צז: חזקיה א"ר ירמיה (והוא ר' חזקיה).
וכן אמר בשם ר' ירמיה כברכות פ"ה סה"ב ורפ"ו, ופ"ט ה"ב ובכל מקום בירושלמי. ובתנחומא במדבר-כז ר' חזקיה ור' ירמיה בר אבא בשם ר' יוחנן וצ"ל א"ר חזקיה א"ר ירמיה א"ר חייא בר אבא כדמובא שם בהגהות.
ובברכות פ"ג ה"א-כא. ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן וצ"ל בלי וי"ו.
וכן קיבל מר' אבהו כביצה פ"א ה"ב ששאלו ר' מנא מן הן שמע רבי א"ל מן ר' אבהו. וכן אמר בשם ר' אבהו כשבת פי"א ה"ג, יבמות פ"א ה"ב, כתובות פ"א ה"י, פ"ה ה"ו.
