שרבה הוא אבא) וכן צ"ל בברכות מג. וגם שם בריה דאבא ב"נ.
ובר"ה לא. ר"ח בריה דר' חייא בר נחמני א"ר חסדא צ"ל כבדק"ס ר"ח בריה דרבה ב"נ, ובר"ה לד: שמעה רב חייא בריה דרב"נ (שמעתתא דרבב"ח אר"י) אזל אמרה קמיה דרב דימי בר חיננא וכו'.
ר' חייא בריה דר' שבתי
נזכר יבמות ספ"ב ר' עקיבא (אמורא) בשמו, ובסנהדרין פ"ה ה"א־כז: ר"ח בריה דר' שיבתיי מקשי היאך היו יוצאין לב"מד של משה וכו'.
ר' חייא דכפר חנון
בב"ר פ"ו־ה ר' יהושע בריה דר' תנחומא ב"ר חייא דכפר חנון הוה באסיא וכו', אבל המאמר הזה בירושלמי שבת פ"ב ה"ו ושם ר' יוסי בריה דר' תנחום דכפר אגין, ובקה"ר פ"ג־ב גרס ר' יהושע בריה דר"ת דכפר אגון.
ר' חייא דכפר תחומין
בירושלמי סוף תרומות ושבת פ"ב סה"א א"ר אבהו שנה לי ר' יונתן בן עכמאי – א"ל ר"ז ומה הוה טבייה? א"ל אדם גדול ובקי במשנתינו היה, ופירשה ר' חייא דכפר תחומין לפני רבי (הוא ר"י נשיאה השני) ומניתיה חכים.
ובפאה רפ"א־ג: חולק עם ר' ברכיה ח"א אפילו כל העולם כולו אינו שוה לד"א של תורה וכו'.
ר' חייא הכהן
ערך ר' חייא אביו דר' ברכיה.
חייא חוזאה
בסה"ד בערך ר' שמעון בר חייא חוזאה מביא שנזכר בכמה מקומות בירושלמי, ובירושלמי שלנו לא נמצא תיבת חוזאה.
ר' חייא כרוזא
ערך ר' חייא ברמזא.
ר' חייא כתובה
ר' יצחק בר' חייא כתובה פסחים פ"א ה"ח, ופי' קרבן העדה שכך שמו.
ר' חייא מאבל ערב
בפסחים עב. והתני ר' חייא מאבל ערב א"ר מאיר ופירש"י שם מקום, אבל אין זה מרש"י כי המה מוקפים כזה [] ובאמת המאמר בשבת קלז. ליתא תיבת מאבל ערב וכן ליתא בדק"ס, ורבינו העיטור הלכות מילה מביא שצ"ל "מאיר ערב" והוא סימן שר' מאיר אמר הדין שר"א ור"י לא נחלקו על שהיו לו ב' תינוקות למול, אחד "ערב" שבת, ויען כי שם עב: איתא א"ר שמעון לא נחלקו וכו', הניחו סימן שכאן אמר ר' מאיר כן, אבל בשבת קלז. ליתא הסימן כי שם לא שייך הסימן הזה.
רב חייא מהורמיז ארדשיד
נזכר ב"ב נב. אר"נ בר יצחק אישתעי לי ר"ח מהורמיז ארדשיד דאישתעי ליה רב אחא בר יעקב, ופי ר"ג שהיא מן כרך שולטניות דארדשיד.
חייא מחגרא
ביבמות קטז. ההוא גיטא דאשתכח בסורא וכתיב ביה הכי בסורא מתא אנא ענן בר חייא – ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא הוה ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא, ומשמע שם שבנו ענן היה בזמן אביי ורבא, וביוחסין כתב שהיה בימי שמואל ואפשר שראיתו מכתובות כא. שההוא שטרא דנפיק מבי דינא דמר שמואל והוה כתוב ביה מדאתא רב ענן בר חייא, ואפשר שסבר היוחסין שהוא בר חייא מחגרא, אבל באמת אינם שייכין זל"ז כי השני היה ת"ח, והראשון מאוחר ואין ראיה שהיה ת"ח.
ר' חייא מווסתניא
בתענית ט. יסופר שהוא ורב שמואל בר אידי ור"ה בר מנוח הוו שכיחי קמיה
